מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הריון ולידה > הריון

מה הן התופעות השכיחות בזמן הריון?

מאת: מערכת טיפת חלב ברשת | פורסם: 12/7/2016
מה הן התופעות השכיחות בזמן הריון?

תיאור התופעות השכיחות בזמן הריון החל מעייפות, צרבות ועליה במשקל ועד לצירים מדומים ויתר לחץ דם

תופעות שכיחות בזמן הריון המפורטות בכתבה זו:

בחילות ו/או הקאות

גדילה של השדיים, הרגשת כאב בשדיים

עייפות 

שינויים בהרגלי האכילה

תכיפות במתן שתן

דלקות בדרכי השתן

אדמומית בכפות הידיים

הפרשות רוק מרובות

דופק מואץ

התכווצויות של שרירי השוק

דליות ברגליים

נפיחות ודימום מהחניכיים

דימום מהאף

הפרשות מרובות מהנרתיק

עצירות

צרבת

מערכת הנשימה

שינויים במערכת כלי הדם והלב

עליה במשקל 

מערכת הכליות

העור

סימני מתיחה בדופן הבטן ועל השדיים

מערכת השלד

צירים מדומים

יתר לחץ דם

 

 

בחילות ו/או הקאות
    
הריון עשוי להשפיע על מערכת העיכול באופן המתבטא בבחילות והקאות. אחוז ניכר מהנשים ההרות סובלות מהקאות ובחילות במהלך ההריון. על פי רוב תופעות אלה אופייניות בבוקר בשבועות עד חודשים ראשונים של ההריון ועוברות עד סוף השליש הראשון להריון,

עם זאת ידוע גם על מקרים של נשים הסובלות מבחילות והקאות לאורך תקופת ההריון. אחד הגורמים לכך היא רמת פרוגסטרון גבוהה.


על מנת להתמודד עם הבעיה, רצוי לאכול מזון יבש עשיר בפחמימות. אכילת לחם או קרקרים מיד עם היקיצה בבוקר לפני היציאה מהמיטה, עוזרת למנוע הקאות בוקר. רצוי לאכול מספר רב של ארוחות קטנות, במקום 3 ארוחות עיקריות. המצאות אוכל בקיבה מונעת הרגשת בחילה, ועוזרת במניעת    ההקאה.


כמו כן כדאי להימנע מכל מאכל המכביד על הקיבה והנותן הרגשה הגורמת לבחילה. על האישה להישמע לגופה ולנהוג בהתאם.
    
    
גדילה של השדיים, הרגשת כאב בשדיים
    
כבר בשבועות הראשונים להריון חשה האישה במלאות של השדיים. הן נעשות רגישות, חשים במן דגדוג קל ולפעמים עד תחושת כאב, והן נעשות כבדות. צבע הפטמות משתנה והן נעשות כהות יותר וזקורות. מסביב לפטמות ניתן לראות לפעמים בליטות שמקורן בבלוטות שומן שתפקידן לשמן את הפטמה ולשמור עליה לקראת ההנקה. אספקת הדם המוגברת לאורך ההריון גורמת לורידים שמתחת לפני עור השד להתרחב ולבלוט.

במשך הטרימסטר השני והשלישי ממשיכים השדיים לגדול, והורמון ההריון משפיע על שגשוג רקמת השד והשד הופך להיות רך. למעשה התפתחות מלאה של השדיים אינה מושגת אלא לאחר סוף ההריון הראשון או אפילו בתקופה הראשונה להנקה.

בטרימסטר האחרון להריון ולתקופת ההנקה מומלץ לקנות חזיית הנקה בהתאם לגודל השד לתמיכה טובה של השדיים (לא חייבים ללבוש חזיה, זה עניין של נוחיות בלבד). כבר בחודש השלישי להריון ניתן למצוא נוזל פרה-קולוסטרום, שהוא נוזל שקוף וצמיגי בשד. מהשבוע ה 16 להריון ניתן לסחוט קולוסטרום - נוזל לבן צהבהב, סמיך מהפטמה. נוזל זה הוא הנוזל שמופיע לפני החלב.

החלב הנמצא בשד מעוקר עד שתחול ירידה בהורמון האסטרוגן, ירידה שתחל רק לאחר הלידה. השד מורכב מרקמה בלוטית המוקפת ברקמת שומן. בשד אונות רבות המייצרות חלב, ומכל אונה עובר החלב באמצעות צינור החלב לכיוון הפטמה. לכל צינור פתח משלו בקצה הפטמה, לפטמה פתחים רבים.
 

כמה צריך להעלות במשקל בהריון? לכתבה לחצו כאן
    
    
עייפות
    
בשליש הראשון להריון ושוב לקראת סוף ההריון חשה האישה שכל רצונה כמעט הוא לישון. האישה מתעוררת עייפה, ושוב רוצה לישון. בערב לא מחזיקה מעמד ונרדמת מול הטלוויזיה בתכניות הכי אהובות למרות רצונה העז להישאר ערה. סימפטום זה מוכר וידוע, חולף במשך ההריון, ושוב חוזר לקראת סוף ההריון.
    
    
שינויים בהרגלי האכילה
    
בתקופת ההריון נשים רבות מרגישות שינוי בחוש הטעם וכתוצאה מכך משנות את הרגלי האכילה שלהן בהעדפת סוגי אוכל שונים. לפתע אי אפשר לשאת את טעמו של מאכל או משקה אהוב, ונשים המכורות לעישון סיגריות אינן יכולות לשאת את הטעם והריח שלהם ונגמלות מעישון בקלות רבה. 

לעומת זאת מתעורר החשק בפתאומיות למאכלים שלא אכלו קודם לכן. בנוסף לכך מתעורר הרצון לאכול יותר, רצון הנובע אולי בגלל השאלה המטרידה כל אישה, כמה צריך להעלות במשקל בהריון.

נשים רבות טועות  בחושבן שצריך לאכול בשביל שניים וחשות שמותר להן לאכול הכל ומכפילות את כמות המזון. רצוי להימנע מאכילה מופרזת מכיוון שתוספת משקל מרובה מעלה את הסיכון לסיבוכים בהריון ולעובר. עודף משקל רב ידרוש מהאישה לאחר הלידה עבודה קשה כדי לחזור למשקלה ומבנה גופה שלפני ההריון.
 

למדריך המלא לתזונת האם בתקופת ההריון - לחצו כאן
    
    
תכיפות במתן שתן
    
תופעה זו קיימת לרוב בשליש הראשון להריון היות וגדילת הרחם היושבת בתוך האגן לוחצת על כיס השתן הממוקם מתחת לרחם. עם גדילת הרחם, כאשר היא עולה ויוצאת מחוץ לאגן ומתחילה לבלוט כלפי חוץ, מרגישים הקלה בתכיפות למתן שתן כי הלחץ על כיס השתן יורד. לקראת סוף ההריון  כשהרחם משתלטת כבר על כל הגוף, וכל האיברים נלחצים, מרגישים שוב תכיפות במתן השתן.


לפעמים בגלל הלחץ על השלפוחית על ידי הרחם, היא נהפכת בצקתית. גם השסתומים שאחראיים על סגירת כיס השתן חלשים יותר בגלל הורמוני ההריון המשפיעים על השרירים שבין היתר אחראים על השסתומים. מקרים אלו יכולים להשפיע על בריחת שתן בזמן שיעול ו/או צחוק.
    

דלקות בדרכי השתן

    
דלקות בדרכי השתן הנן שכיחות בהריון. צינור השופכה מתרכך בעקבות השפעת הורמון הרילקסין, ולחיידקים קל יותר לחדור ולגרום לדלקות בדרכי השתן.

הסימנים לדלקת בדרכי השתן הם צריבה במתן השתן וגם כאבים בשיפולי הבטן. בנוסף לכך יש תחושה של תכיפות בהטלת שתן ובפועל יוצאות כל פעם רק כמה טיפות.בדלקת חמורה נראה דם בשתן. במקרים כאלה צריך לגשת לרופא לקבלת הפניה לביצוע בדיקת שתן וקבלת טיפול. 

אם נמצא שאכן יש דלקת בדרכי השתן הטיפול הוא אנטיביוטי. מותר לקחת אנטיביוטיקה בתקופת ההריון להוציא סוגים מסוימים שכן אין להם השפעה מזיקה על העובר.


על מנת להימנע ממצבים אלה, הרבי בשתייה של נוזלים כדי לשטוף את דרכי השתן. ואם יש לך נטייה של דלקות שתן חוזרות, שתי מיץ cranberry (חמיציות) שעוזר לשמור על סביבה חומצית בדרכי השתן ומונע דלקות.

כיצד תעקבי אחר תנועות העובר? לכתבה לחצו כאן    

    
אדמומית בכפות הידיים
    
שינוי בצבע כפות הידיים לצבע ורוד אדום בגלל עליה ברמת האסטרוגן שכיחה לאורך תקופת ההריון. בדרך כלל תופעה שתעלם לאחר הלידה. ידעי את הרופא שלך על התופעה.

 


    
    
הפרשות רוק מרובות
    
ישנן נשים המתלוננות על יתר רוק בפה הנגרם כנראה מירידה בבליעה באופן לא מודע. עודף ייצור רוק בהריון היא תופעה ידועה אך לא שכיחה ביותר. לעיתים טעם הרוק הוא מר ובמקרים קשים כמות הרוק עשויה להגיע לליטר או שניים ליום. תופעה זו חולפת בדרך כלל תוך כדי ההריון, ולעיתים רק בסופו.
    
    
דופק מואץ
    
דופק מואץ מתחיל בפתאומיות. לפתע תחושי את דופק לבך מבלי שתניחי יד על חזך. הדופק מהיר וחזק. זוהי תופעה שכיחה שיכולה להופיע גם בזמן מנוחה. בדרך כלל התופעה רגילה ונורמלית אך אם היא חוזרת על עצמה ומטרידה, פני לרופאך והוא יחליט אם יש צורך בהמשך בדיקות. באופן כללי יש תוספת של כ- 12 פעימות לדקה בקצב הדופק בתקופת ההריון. נפח הדם גדל ולכן על הלב לעבוד קשה יותר.
    
    
התכווצויות של שרירי השוק
    
שכיחות התופעה עולה עם התקדמות ההריון. נתקלים בהתכווצויות בשוק בדרך כלל בלילה תוך כדי שינה, אך יכולים להופיע גם במשך היום ללא סימנים מוקדמים. מרגישים התכווצות חזקה של שרירי השוק תוך כאב עז. ישנן מספר אפשרויות להקלה על הסימפטום:
     1. רדי מיד מהמיטה יחפה על רצפה קרה.
     2. מתחי את כף רגלך, כך שבהונותייך יפנו לכיוון האף.
    
    
דליות ברגליים
    
הופעת ורידים ודליות ברגלים היא תופעה שכיחה בהריון, בעיקר בהריונות חוזרים. בתקופת ההריון נפח הדם עולה, הורמון הפרוגסטרון שעולה בתקופת ההריון משפיע על הרפית שרירי דופן כלי הדם וגם הרחם שגדלה לוחצת על הורידים הגדולים שעוברים באזור האגן.עקב כך תפקוד ירוד בחזרת הדם כנגד כוח הגרביטציה מהרגליים ללב, נוצר מצב של התרחבות ורידים שנקראים דליות ברגליים והופעת בצקת.

עודף משקל ועמידה ממושכת ישפיעו על היווצרות דליות, וגם אם קיימת נטייה משפחתית, הסיכוי גבוה שאכן זה יקרה. הדליות ברגליים יוצרות מצב אסתטי לא נעים ולפעמים אף גורמות לכאבים.

ניתן למנוע יצירת דליות או לטפל בהן באמצעות שימוש בגרביים אלסטיות. יש לגרוב אותן בבוקר, לפני שקמים מהמיטה ועד שהולכים לנוח; אז תסירי את הגרביים. יש להימנע מלהימצא לאורך זמן במצב עמידה. בזמן מנוחה כדאי להניח את הרגליים על מסעד כל שהוא הגבוה מגובה הברכיים ולהקפיד על פעילות מוגברת של כפות הרגליים כדי לעורר בחזרה ניקוז נוזלים.
    
    
נפיחות ודימום מהחניכיים
    
בתקופת ההריון מתוגברות החניכיים בכלי דם כתגובה לעליה ברמות הורמון האסטרוגן והנימים נעשים גדושים ונפוחים. תופעה זו הינה שכיחה וגורמת לדימומים מהחניכיים. חשוב להקפיד על ניקוי החניכיים עם חוט דנטלי וקיסמי שיניים לאורך תקופת ההריון ובכך למנוע דלקות חניכיים. הנפיחות והדימומים ייסוגו בהדרגה לאחר הלידה. כדאי להמשיך בטיפולי שיננית ומעקב רופא שיניים באופן תקופתי גם  בתקופת ההריון.
    
    

 דימום מהאף
    
דימומים מהאף הם נפוצים ויותר בתקופת ההריון ובדרך כלל לקראת סוף ההריון כתוצאה מעלייה ברמת הורמון האסטרוגן. מערכת הנשימה העליונה הכוללת את קנה הנשימה, הגרון, והאף, גם היא מתוגברת בכלי דם כתגובה לעליה ברמות הורמון האסטרוגן והנימים נהיים גדושים, ונפוחים. גודש זה משפיע על נזלת בהריון, דימומים מהאף, שינוי בקול וגם רגישות יותר גבוהה לדלקות גרון.

כמו כן יכולה להיות השפעה באוזן כתוצאה מהגודש ולגרום לירידה בשמיעה ואף לכאבי אוזניים. הטיפול בדימום הוא על ידי הנחת קומפרס קר על גשר האף תוך כדי לחיצה קלה. אין צורך להרים הראש כלפי מעלה. בריבוי מקרים של דימום מהאף, כדאי לגשת לאחות טיפת חלב, או לרופא הנשים לבדוק גם את לחץ הדם.
 

דימום מהאף בהריון: כל מה שחשוב לדעת - לכתבה לחצו כאן
    
    
הפרשות מרובות מהנרתיק
    
הפרשה רגילה ומרובה מהנרתיק, ללא ריח חריף, שכיחה לאורך תקופת ההריון. הורמוני הפרוגסטרון והאסטרוגן משפיעים על היווצרות הפרשה וגינלית מרובה מהרגיל, קצת יותר עבה וסמיכה. צבעה צריך להיות לבן. בנוסף סביבת החומציות הטבעית משתנה והופכת בסיסית יותר מ-4 באופן רגיל לבערך 6.5 וזה אחד הסיבות להישנות גבוהה יותר של דלקות בדרכי השתן ופטרייה בתקופת ההיריון - אלו הם תנאים טובים יותר עבור אותם חיידקים ופטריות על מנת להתפתח.
    
במצבים שמופיע גרד, ו/או ריחות לא נעימים מההפרשות ואם אופי ההפרשה שונה בצבע ובסמיכות שלו, כנראה שיש פה בעיה של דלקת או פטרת בנרתיק, ובמקרה כזה עליך לפנות לרופא לביצוע בדיקה וקבלת טיפול רפואי מתאים.
    
    
עצירות
    
עצירות היא תופעה שכיחה או תופעה שמחמירה בהריון וגורמת לתחושה לא נעימה ולאי נוחות רבה. העלייה ברמת הורמוני הפרוגסטרון מגבירה את ספיגת המים מהמעי ולכן נגרמת עצירות. בנוסף עצירות יכולה להיגרם משתייה מועטה של נוזלים, נטילת כדורי ברזל, וירידה בפעילות גופנית.

העצירות יכולה לנבוע מהלחץ של הרחם על המעי, שמאט את פעילות המעיים והורמון ההריון המשפיע על השרירים האחראים על התכווצות המעי המאפשרים את התקדמות הצואה, מאט את תפקודו וגורם לעצירות. ניתן לשנות את סוג כדורי הברזל שהאישה נוטלת ולעיתים זה עוזר.

כדאי להרבות בשתיית נוזלים ובאכילת סיבים תזונתיים שעוזרים במצבים אלו, כגון ירקות לא מקולפים, ודגנים מלאים. תוספת הסיבים סוחפת מים למעיים, מנפחת את הצואה ומקלה על היציאות. על כל אישה להימנע ממזון הגורם לה לעצירות. מומלץ לעסוק בפעילות גופנית המותאמת להריון, ובאישור הרופא המטפל.

עצירות בהריון: לכל המידע - לחצו כאן  
 .
 

צרבת
    
אחת התופעות הנפוצות והמציקות בהריון הנה הצרבת. הצרבת הינה תחושה של "שריפה" בבית החזה. התופעה שכיחה בדרך כלל בשליש האחרון להריון, אם כי יכולים לסבול מצרבת גם בשלב מוקדם יותר.


הצרבת נגרמת בדרך כלל מעליה של מיצי עיכול חומציים מהקיבה לכיוון הוושט ששם יש רירית עדינה. החומצה פוגעת ברירית וגורמת להרגשת השריפה.


תופעת הצרבת נגרמת כתוצאה מהאטה של פעילות מערכת העיכול. הקיבה מתרוקנת לאט יותר, והרחם לוחץ על הקיבה. ה"שוער" הנמצא בין הקיבה לוושט (האמור למנוע חזרת חומצה מהקיבה) חלש יותר בתקופה זו בגלל ההורמונים המופרשים בהריון ואז מצליחה החומצה לעלות לוושט והתוצאה היא צרבת.
    
קיימות מספר אפשרויות להקל על הבעיה:
     1. לאכול כמויות קטנות לעיתים קרובות וכך לא ייווצר עומס בקיבה.
     2. להימנע מאכילת אוכל מטוגן ושמן, קפה, שוקולד, עישון ואלכוהול.
     3. להימנע מלבישת בגדים הלוחצים על אזור המותניים והבטן.
     4. לא לשכב מיד לאחר הארוחה, ולהשתדל לישון עם ראש מורם על כריות היוצרות שיפוע.

קיימות תרופות סותרות חומצה שניתן לקחתן בתקופת ההריון, יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
 

התמודדות עם צרבת בהריון: למדריך המלא - לחצו כאן
    
    
מערכת הנשימה
    

במהלך ההריון הגוף מתאים את המבנה ומערכת הנשימה על מנת לספק חמצן כפי הנדרש לגוף האישה ולעובר. הדרישה לחמצן עולה בתגובה לעליה במערכת חילוף החומרים, גדילת רקמות ברחם ובשדיים וכמובן עבור העובר. 

הורמון האסטרוגן משפיע על שרירי בית החזה להיחלש וכתוצאה בית החזה מתרחב בכ - 6 ס"מ ומאפשר התרחבות גדולה יותר של הריאות לקליטת יותר חמצן. היקף בית החזה יתכן ולא יחזור להיקפו הרגיל לאחר הלידה. קוצר נשימה - קוצר נשימה הינה תופעה הקיימת לאורך תקופת ההריון, ומתגברת לקראת סופו.


לקראת סוף ההריון התופעה שכיחה יותר, מכיוון שהסרעפת נלחצת ע"י הרחם ומורידה את נפח הריאות וכמות האוויר שיכולה להיכנס לריאות.
 

האם את סובלת מטפשת הריון? לכתבה לחצו כאן
    
    
שינויים במערכת כלי הדם והלב
    
במהלך ההריון יש עליה בנפח הדם ובעקבות כך עליה בתפקוד הלב וגודל הלב. הלב חוזר לגודלו הנורמלי לאחר הלידה. בין השבועות 20-14 להריון קצב דופק הלב עולה בין 15-10 פעימות לדקה עד לסוף ההריון. לעתים נשים חשות את הדופק שלהן בחזה.

בהריון של תאומים הדופק יכול לעלות בכ 40%. בנשים בריאות ללא מחלת לב ידועה זה אינו מהווה בעיה, לעומתן נשים עם בעיות לב זקוקות למעקב צמוד. לחץ דם -במהלך הטרימסטר הראשון והשני יש ירידה בלחץ הדם בגלל התרחבות כלי הדם פריפריים הנגרמים מהשינויים ההורמונליים.

במהלך הטרימסטר השלישי לחץ הדם לרוב חוזר למצבו הרגיל. נפח הדם עולה בכ 40-50% בתקופת ההריון שזה בערך ליטר וחצי נוזלים של פלסמה וכדוריות דם אדומות. נפח הדם מתחיל לעלות בשבועות 12-10 להריון ומגיע לשיא בשבועות 40-32 להריון. ובהריון מרובה עוברים נפח הדם עולה אף יותר. תהליך זה הוא הנו תהליך מפצה, הנחוץ להזנת הרחם, העובר והאישה. התרחבות כלי הדם הפריפריים עוזרת לשמור על לחץ דם תקין למרות עליה בנפח הדם.
 

מה חשוב לדעת על יחסי מין בתקופת ההריון? לכתבה לחצו כאן
    
    
עליה במשקל
    
תוספת המשקל בהריון אינה קבועה וקיים הבדל ניכר בין אישה לאישה. בתחילת ההריון נובעת העליה במשקל בעיקרה מאגירת שומן על ידי האם. אישה אוגרת אנרגיה כשומן אשר מנוצל לקראת סוף ההריון. כאשר המאזן האנרגטי הינו חיובי העודף יצטבר כרקמת שומן ולכן לא מומלץ לאכול בשביל שניים. קרוב למועד הלידה עיקר התרומה לעליה במשקל מקורה בעובר, בשליה ובמי השפיר. כמו כן אגירת נוזלים, ועליה בנפח הדם  והשדיים.
    
    
מערכת הכליות
    
הכליות של האישה צריכות להסתגל לעליה בחילוף החומרים ועליה בנפח הדם, ושיחלוף חומרי הפסולת של העובר. שכיבה על הצד משפרת את תפקוד הכליה ומעלה את כמות הפרשת השתן וגורם לירידה בבצקת. בנוסף יתכן בשליש השלישי להריון לראות ערך של סוכר +1 וגם חלבון בשתן בגלל שתפקוד הכליה יורד. כמובן שתמיד צריך לחשוב גם על אפשרות של סכרת הריונית או רעלת הריון, ולכן תמיד יש לדווח לרופא או לאחות על התופעה.
    
    
העור
    
שינויים באיזון ההורמונלי ומתיחת העור בהריון אחראים לשינויים החלים בעור לאורך ההריון. שינויים כלליים כוללים התעבות העור ותוספת שומן תת עורית, היפרפיגמנטציה כתמים על פני העור, צמיחת שיערות וציפורניים, ועליה בהזעה.

היפרפיגמנטציה נובעת מעליה ברמות ההורמון האחראי על תאי המלנין שבעור ומתבטא בכתמים ושינוי בצבע העור באזורים שונים בגוף. תופעה זו שכיחה יותר בנשים עם עור כהה ובאזורים הכהים יותר מלכתחילה. באזורים אלה קיים עוד לפני ההריון ריכוז מוגבר של תאי הצבע - מלנוציטים - העוברים בתקופה זו גירוי יתר ונצבעים ביתר עוצמה. בעקבות כך רואים התכהות של הפטמות, פי הטבעת, והתהוות פס כהה לאורך הבטן - Linea Nigra מהבושת עד הטבור שנעלם לאחר הלידה. 

נשים רבות מפתחות כתמים על הפנים בצורת מסיכה על הלחיים אף ומצח, ומעל השפה העליונה. התופעה מתחילה בערך בשבוע ה 16 להריון. לשמש השפעה רבה על כך ולכן עדיף ללכת עם כובע וקרם הגנה בשעות הזריחה. לרוב כתמים אלה נעלמים לאחר הלידה.
 

כל מה שרצית על כתמי פיגמנטציה בהריון - לכתבה לחצו כאן
    
    
סימני מתיחה בדופן הבטן ועל השדיים
    
עם גדילת הבטן והשדיים, ישנה הרגשת גירוי בלתי נשלטת לפעמים בבטן ולחצים וכאבים בשדיים. הרגשה זו נובעת מהתמתחות העור וגדילת השטח. לעיתים יופיעו גם סימנים אדומים באזורים אלה הנראים כמו קרעים ברקמות העור. אין שום דרך למנוע היווצרות תופעה זו וסימני המתיחה אינם נעלמים לאחר הלידה אלא רק מחווירים ונעשים פחות בולטים. ישנן נשים רבות שתופעה זו פוסחת עליהם ואי אפשר לדעת מראש למי זה יקרה.
    
    
מערכת השלד
    
הגוף המשתנה בהדרגה והעליה במשקל גורמים לשינוי ביציבה של הגוף ובצורת ההליכה. הבטן הגדולה מושכת קדימה, האגן מסתובב לפנים לייצוב המשקל ואז האישה עושה פשיטה לאחור עם הגב ומקערת את עמוד השדרה.


השינוי בתנוחה משפיע לאורך כל עמוד השדרה וגורם לנמנום, כאב, וחולשה בחלק הגוף העליון. שדיים גדולות גם כן משפיעות על היציבה של פלג הגוף העליון. קשה יותר ללכת וכל הגוף מתאמץ. בנוסף לכך קיימת תזוזה של מפרק האגן, המכין את עצמו למעבר העובר בלידה. תזוזת האגן גורמת פעמים רבות לכאבים באזור זה וקשיים בהליכה. עליה במשקל מקשה ומחמירה מצבים אלה. בנוסף לכך גדילת הרחם עשויה ללחוץ על עצבי האגן, או לגרום ללחץ על כלי הדם באזור וכתוצאה מכך לשינויים סנסוריים ברגליים.
    
    
צירים מדומים
    
צירים מדומים הנן התכווצויות של הרחם שניתן להרגיש אותן לאחר החודש הרביעי להריון. התכווצויות אלה הן לא רגילות ומופיעות מדי פעם לאורך ההריון. התכווצויות אלה מעוררות זרימת דם לרחם ובכך מעודדות זרימת חמצן לעובר. התכווצויות אלה אינן מזיקות אך עשויות להיות כואבות. לאחר שבוע 28 ניתן להרגיש אותן יותר, וניתן להיפתר מהן אם מתחילים ללכת או עושים תרגילים. להתכווצויות אלה קוראים צירים מדומים כי הם לא צירים אלא התכווצויות. הן שונות מצירים כי הן לא מתחזקות ואינן גורמות לפתיחת צוואר הרחם.
    
    
יתר לחץ דם

    
יתר לחץ דם הנו הסיבוך השכיח ביותר בהריון. בכ 5-10% מכלל ההריונות. יתר לחץ דם מלווה לרוב גם בהופעת חלבון בשתן. מצב זה מתפתח בד"כ לאחר שבוע 20 להריון. השפעה של יתר לחץ דם משפיעה גם על האישה וגם על העובר.


תופעת יתר לחץ דם והריון מוכרת בשם רעלת הריון. גם למונח זה יש שלבים. שלב של פרה רעלת ומצב של רעלת וההבדלים הם בסימפטומים. מצב של פרה רעלת הריונית מלווה ביתר לחץ דם, חלבון בשתן, ונפיחות בפנים ובידיים שלא יורדת גם לאחר ממנוחה. הסימן הראשון לרוב הוא עליה בלחץ הדם ל 140/90 או יותר. כמובן שצריך להתחשב גם בלחץ הדם בתחילת ההריון (מעל 30 סיסטולי מעל 15 דיאסטולי) ועליה חדה במשקל בערך 2 קילו לשבוע, טשטוש בראיה, כאבי ראש.


רעלת הריון הינה סיבוך של המצב, הכוללת גם התכווצויות וקומה. לא ניתן לחזות מראש למי זה יקרה, אך היא שכיחה יותר בהריונות ראשונים ויש גם השפעה תורשתית. לאם יש ירידה בתפקוד גופני כללי של הכליות, כבד, מוח ושליה. כתוצאה מכך השלייה מזדקנת ויכולה לגרום לעיקוב בגדילה תוך רחמית של העובר.

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן