מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

תינוקות > מידע כללי לטיפול בתינוק

הורים, הגיע הזמן לטפל בעצמכם

מאת: ענת בר-לב אפרתי | פורסם: 16/10/2014
הורים, הגיע הזמן לטפל בעצמכם

התינוק שלכם זקוק להורים שמחים ורגועים, לכן חשוב שתלמדו גם לטפל בעצמכם - לאכול נכון, לישון טוב, למצוא זמן לזוגיות. שלל עצות מתוך הספר "מלידה ועד גיל שנה – המדריך הישראלי השלם לטיפול בתינוק", מאת מור אסאל וענת בר לב אפרתי

נולד לכם תינוק ואתם עסוקים בטיפול בו? מצוין, רק אל תשכחו לטפל גם בעצמכם. עצות טובות מתוך הספר "מלידה ועד גיל שנה – המדריך הישראלי השלם לטיפול בתינוק", מאת מור אסאל וענת בר לב אפרתי.

 
אם טסתם פעם במטוס, בוודאי זכור לכם קטע משונה מסרט ההדרכה העוסק במקרה של תקלה: הורים לילדים מתבקשים להרכיב את מסכת החמצן קודם כול לעצמם, ורק אחר כך לילדיהם. למה שהורים ידאגו קודם לעצמם ורק אחר כך לילדים? התשובה פשוטה: כדי שההורה יהיה במצב מספיק טוב כדי לדאוג לקטנים.
 
כמו במטוס, כך גם בחיים: התינוק שלכם זקוק להורים רגועים, מתפקדים, רצוי גם שמחים. לשם כך עליכם להקפיד לטפל לא רק בתינוק, אלא גם בעצמכם – בכל אחד בנפרד, ובשניכם כצוות. אבל איך עושים את זה, בדיוק?
 
1. דואגים למנוחה מספקת. 
במיוחד בזמן משכב הלידה (6 השבועות שלאחר הלידה), חשוב במיוחד לתת לגוף ולנפש לנוח ולהתאושש מהלידה. בתרבויות מסורתיות היה נהוג שבשבועות אלה האם הטרייה כלל אינה קמה ממיטתה, אלא רק שוכבת, נחה, מיניקה ומטפלת בתינוק, ואילו הנשים סביבה דואגות לכל השאר. גם אם היום רובנו לא חיות בשבט של נשים תומכות, הצרכים שלנו נשארו בעינם. לכן שימי לב, אמא: גם אם הבית מבולגן, האוכל לא מוכן והדודות רוצות לבקר, אל תמהרי להפעיל את עצמך בשיא המרץ. קחי את הזמן, בלי במיטה כמה שיותר, נסי לנוח והנמיכי ציפיות מעצמך. 
 
2. דואגים להשלמת שעות שינה.
השינה (כלומר, החוסר בה) היא נקודת התורפה של החודשים הראשונים. גם אם הלילה שלך מחולק למקטעים קצרים, חשוב שתספקי לגוף שלך הזדמנויות לשינה ולמנוחה. איך בדיוק? אפשר למשל:
 
לבקש מאמא שלך, משכנה, מחברה טובה או מנערה שגרה בסביבה שיגיעו פעם ביום-יומיים לבייבי-סיטר של שעתיים, ואז תוכלי לישון במשך היום. 
 
בערב, כשבן זוגך מגיע מהעבודה, שכבי לישון לשעה. זו אולי לא שעה נוחה במיוחד, אבל ממילא בלילה רוב הסיכויים שלא תזכי לשינה טובה.
 
לבקש מבן הזוג להקדים פעם בשבוע ולקחת אחריות על התינוק.
 
• פעמיים ביום, כשהתינוק ישן, גם אם את לא מצליחה לישון, שכבי בעיניים עצומות ותני לגוף לנוח. נכון, יכול להיות שהמוח ימשיך לפטפט ולהתחבט, אבל גם זה משהו.
 
3. לוקחים עזרה. 
כדי להצליח לנוח, מאד חשוב להיעזר – מה גם שבשלב הזה כולם מאד רוצים לעזור. נוכחות אדם אחר מרגיעה, וגם לא משאירה אותך לבד. אם את יכולה לקחת עזרה בתשלום, החל בניקיון ובבישול וכלה בבייבי-סיטר, ולו רק לשעות אחדות ביום – זה נפלא. אם לא, בדקי מי מהקרובים אלייך יכול להתגייס לעזרתך בשבועות הקרובים. זה חשוב מאוד.
 
4. מקפידים על תזונה נכונה.
אצל הרוב המוחלט שלנו, לוקח זמן עד שהגוף חוזר לעצמו – אם בכלל. גם הוא, כמו הנפש, עובר שינויים. ועם זאת, החודש וחצי הראשונים אינם זמן לדיאטות! הגוף שלך זקוק לתזונה מצוינת כדי להשתקם, להחזיר לעצמו את הוויטמינים והמינרלים שרמתם ירדה בזמן ההיריון, ולגייס את הכוחות הדרושים לטיפול בתינוק. ב-6 השבועות הראשונים התפריט יכול להיות נדיב יחסית ולכלול כ-2,200 קלוריות (בעיקר אם את מיניקה), המורכבות מפירות, ירקות, גבינות ויוגורט, דגנים כמו קינואה, אורז (רצוי מלא), פסטה ולחם (רצוי מקמח מלא) וכן דגים, ביצים, קטניות ותבשילים בשריים. אחרי 6 שבועות אפשר לרדת לתפריט של כ-1,800 קלוריות, אבל לזכור שמה שחשוב כרגע הוא לא הירידה במשקל אלא הבריאות. אישה שלא מיניקה יכולה לרדת ל-1,500—1,600 קלוריות ביום, אבל אם את אוכלת יותר מזה ועדיין מצליחה להוריד בהדרגה את עודפי ההיריון – זה בסדר גמור. והנה רעיון: חברות שואלות אותך אם להביא לך משהו לאכול? בקשי שלא יביאו עוגה אלא סיר של אוכל מבושל או צלחת ירקות שטופים וחתוכים.
 
5. מחכים עם פעילות גופנית.
כדאי לחכות עם התעמלות לסוגיה עד שיחלפו 6 שבועות מהלידה, והגוף יתאושש מהמאמץ והטראומה שעברו עליו בזמן הלידה. לאחר הזמן הזה כדאי לבקר אצל רופא נשים ולהתייעץ איתו אם ניתן כבר לחזור לפעילות גופנית, ואיזו פעילות מומלצת – ורצוי להתחיל גם מפעילות גופנית מתונה: חיזוק הבטן, הליכה קצרה או שחייה מתונה, יוגה או טאי-צ'י. 
 
חשוב לזכור: המטרה העיקרית של פעילות כזו היא שתרגישי טוב יותר בגופך ותמצאי נישה שבה את יכולה להקדיש לעצמך זמן. 
 
6. לא נבהלים משינוי סדר העדיפויות. 
לא רק הגוף שלך משתנה לאחר הלידה; גם לנפש קורים דברים. עם הולדת התינוק הראשון משתנה ארגון המערכת הנפשית של האם, ונוצרת מערכת שונה של נטיות רגשיות, תקוות, פחדים ומשאלות. דברים שקודם היו חשובים לאם מאוד הופכים חשובים פחות, ואילו כל מה שקשור בתינוק הופך מרכזי ומשמעותי ביותר. אפשר להיבהל מזה ("מה, מעכשיו כבר לא ארצה יותר להשקיע בקריירה שלי?") אבל עדיף להבין שזה בסדר גמור: שינוי גדול כל כך כמו הפיכה להורה חייב לשנות משהו בתוכך. זה חלק מתהליך של התפתחות אישית והשתנות שנמשך כל החיים.
 

 
7. מאמצים סדר יום גמיש – אבל קיים.
אחת הבעיות העיקריות שנשים נתקלות בהן בתקופה הראשונה שאחרי הלידה היא שתחושת הזמן הולכת לאיבוד: בין הנקה, החזקה על הידיים, החלפת חיתול ועוד הנקה, את עלולה לגלות שחצי יום עבר ואת עדיין בטרנינג. יש נשים שנהנות מהזרימה האטית ומתחושת השחרור מהשעון. אבל אחרות חשות מצוקה ותסכול עקב המעבר החד מחיים של ארגון וסדר יום לחיים של פיזור ואקראיות.
 
בספר תמצאי רעיונות כיצד לעזור לתינוק שלך לאמץ סדר יום קבוע ומסודר פחות או יותר. אבל שגרה שכזו חשובה גם לך – וחשוב שתאמצי לך סדר יום ברור אך גמיש. למשל, החליטי שבין 9:00 ל-10:00 בבוקר את דואגת לצחצח שיניים, ללבוש משהו שלא ישנת איתו בלילה, להסתרק ולאכול משהו בישיבה ליד שולחן. שמתישהו בין 10:00 ל-12:00 את יוצאת מהבית כדי לנשום אוויר ולראות אנשים – גם אם מדובר בטיול בן 10 דקות לסופרמרקט. שבצהריים את דואגת לשכב לנוח ולהרים רגליים, ולו רק ל-20 דקות. והכי חשוב: לדאוג לכך שבכל יום תהיה רבע שעה שבה את עושה משהו שתכננת לעשות, ולא משנה אם זה טלפון לחברה, קפיצה לביטוח לאומי או מקלחת טובה ורגועה. העמידה במטלה אחת ביום תעזור לך לחוש שאת עדיין גברת לזמנך.
 
8. דואגים למנוחה נפשית. 
גם אם יש לך מעט הזדמנויות לנוח ממש, חשוב שתמצאי הזדמנויות לתת למוח העסוק שלך מנוחה מכל הדאגות. איך עושים את זה? אפשר למשל לעשות הרפיה או מדיטציה (יש בחנויות דיסקים שונים שמלמדים איך); למצוא קבוצת תמיכה של נשים כמוך בפורומים באינטרנט, במרכזי הורות שונים (ובהמשך גם בגינות שבסביבה); ולעשות לך רב (או רבנית): גם אם לכולם מסביב יש עצות סותרות, מוטב שתמצאי לך חברה אחת (או אמא או שכנה או ספר) שאת מעריכה, ותנהגי רק לפי עצותיהם.
 
9. דואגים למצב הרוח.
מרבית הנשים חוות בשבועיים הראשונים אחרי הלידה שינויים במצב הרוח – ה"בייבי בלוז" הידוע, שגורם לנו להיות רגישות ולהרגיש פגיעות ונוטות מעט יותר מהרגיל לבכי והצפה רגשית. נראה שהסיבה לכך היא שילוב בין עייפות, התרגשות וזרם חזק מאוד של הורמונים. לפעמים יש בעצב הזה סוג של אבֶל על החיים הקודמים שהסתיימו – אבֶל מהסוג שמלווה אותנו כשאנחנו מחליפים מקום עבודה או מקום מגורים, וודאי כשאנחנו מחליפים סטטוס מ"לא הורים" ל"הורים". לעתים קרובות הרגשות הקשים מופיעים דווקא אצל הפרפקציוניסטיות והמצליחניות שבינינו, שרגילות לדעת מה עושים ואיך עושים את זה הכי טוב – ומתקשות להתמודד עם חוסר הוודאות וחוסר המיומנות שלהן בתפקידן החדש.
 
חשוב לקבל את המצב הזה בהבנה, לא להטיף לעצמך מוסר ולא לקבל הטפות מוסר מאחרים. עוזר לאכול טוב, לנוח ולישון כמה שאפשר, ולא להישאר לבד. והכי חשוב: שמים לב שהדכדוך לא הופך לדיכאון. אם את מרגישה שהימים עוברים, אבל ההנאה מהתינוק לא מגיעה, שאת מתקשה לישון, סובלת מחוסר תיאבון ומוצפת במחשבות עצובות או בחרדות, פני בדחיפות לרופא המשפחה, לרופא הנשים, לאחות בטיפת חלב או למסגרת שמעניקה עזרה נפשית. זה חשוב לתינוק שלך, וזה הכרחי עבורך. 
 
10. לא שוכחים את הזוגיות. 
אחרי הלידה, הזוגיות שלכם עוברת שינוי דרמטי, כמו שעברתם אתם. אתם הופכים למשפחה, וזוגיות של הורים היא שונה מזו שהייתה לכם קודם. האתגרים בפניהם אתם עומדים הם רבים ולא פשוטים – החלט מקנאה אפשרית של האב בקשר בין האמא לתינוק, דרך ההתמודדות עם מצבי הרוח, עם חלוקת התפקידים החדשה והלא בהכרח שוויונית, עם העייפות שמוציאה מכם דברים שלא ידעתם שקיימים בכם – וכלה בקושי להיות אינטימיים כשהתינוק נמצא בסביבה וכשלוקח זמן עד שחוזרים ליחסי מין סדירים. 
 
מה עושים? קודם כל, מדברים: על היום שהיה לכם, על הפחדים שלכם, על הציפיות שלכם זה מזה. חשוב מאד להגדיר מחדש את האינטימיות שלכם: מצאו דרכים חדשות להיות ביחד, כמו לקיים יחסי מין שלא כוללים חדירה, או לדבר רבע שעה על כוס קפה במקום הבילויים שהיו קודם.
 
רעיונות לדרכים נוספות לטפל בעצמכם תוכלו למצוא בספר "מלידה עד גיל שנה – המדריך הישראלי השלם לטיפול בתינוק" (הוצאת מטר).
 
רוצים לדפדף בתוכן העניינים של הספר ובפרק לדוגמה? הקליקו על הקישור
 

 

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן