מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


פעוטות > התפתחות פעוטות

כיצד תתמודדו עם אוננות אצל ילדים?

מאת: מערכת טיפת חלב ברשת | פורסם: 1/6/2019
כיצד תתמודדו עם אוננות אצל ילדים?

אוננות היא התנהגות נורמלית לגמרי אשר מביכה מאוד את ההורים. כיצד עליכם להגיב? מה לא לעשות? וכיצד תתמודדו עם מקרים יוצאי דופן?

הורים רבים מזדעזעים לגלות, ביום בהיר אחד, שהילד הקטן והתמים שלהם - מאונן. כן, כן, פעוטות רבים מסתובבים כל היום עם הידיים בתחתונים, מתחככים במיטה, בכרית ועוד.
 

חשוב להבין שאוננות היא התנהגות נורמלית וטבעית לחלוטין גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים כאחד. אפילו בשנה הראשונה לחייהם, תינוקות כבר נוגעים בעצמם, באיברי המין, למרות שכמובן בשלב זה מדובר בתינוק המגלה את גופו ולא מדובר בפעולה המתרחשת בשל מחשבות מיניות.
 

כאשר התינוק הקטן הופך לפעוט, לרוב בגיל שלוש או ארבע, הילד מתחיל לאונן כאקט מיני, הנובע מכך שהוא נהנה לגעת בעצמו ומהתחושה שהוא מפיק תוך כדי הפעולה.
 

מה לעשות אם הילד מאונן?
 

בגדול? כלום. כפי שציינו, מדובר בפעילות נורמלית לחלוטין ואסור להורה להתערב בה או לעצור את הילד. יש מומחים הטוענים כי הדבר אף פוגע בתחושת בעלות הילד על הגוף שלו. יחד עם זאת, חשוב לנסות להסביר לילד, בעדינות, כי פעילות מסוג זה לא מבצעים בגן, אצל חברים, בסלון או במקום בו שוהים אנשים אחרים - ושזה משהו אינטימי שניתן לעשות לבד, בחדר, במיטתו.


ילדים קטנים מתחילים בשלב מסוים לשים לב להבדלים בין בנים לבנות ומתעניינים בשאלות בנושא מין ולידה, כגון - מאיפה באים תינוקות ולמה לאבא יש פין ולאימא אין. תקופה זו ארוכה מאד ונמשכת לעתים עד גיל 6-7 שנים, שלב בו מתרכז הילד בהתפתחות אינטלקטואלית וחברתית ובה הילדים מחפשים את חברתם של בני מינם.


מה עושים במקרים של אוננות חריגה?
 
 

במצבים בהם ילדכם מוותר על פעילויות אחרות על חשבון זמן אינטימי עם עצמו - יתכן והילד עושה את מעשיו כאקט משיכת תשומת לב ויש לתת את הדעת בנושא הזה.

ברור שהעניין הוא התנהגותי אך לפני שפונים לגורם כגון פסיכולוג או גורם מקצועי אחר ב"התפתחות הילד" בקופה בה אתם חברים, יש לדבר עם רופא הילדים על מנת לבדוק אותו גופנית, שהכל בסדר. 
אולי יש באיזור זה משהו שמציק לו? יש לחשוב איך לעשות את השיחה הזו מכיון שלא טאקטי או מכובד לדבר ולהביך את הילד מול הרופא. ניתן לדבר איתו בנפרד ורק אחר כך להביא את הילד לבדיקה ויתכן שהוא יפנה אתכם למכון להתפתחות הילד של הקופה בה אתם חברים.

 

שוב, חשוב להבין, שבמידה וילד או ילדה מאוננים בתדירות חריגה, לעתים ניתן לפתור זאת בפשטות - אין זה אומר שהם ימשיכו בכך כל הזמן, אבל יש להתייחס לכך בהבנה, להסביר להם שמה שהם עושים נהוג לעשות בצנעה, בחדר שלהם ולא במקומות ציבוריים. יש להסביר זאת בנועם ולא בכעס, ולהזכיר להם כשהם עושים זאת בפרהסיה. תוך זמן מה, המינונים יקטנו אך הם לא יקבלו מסר שלילי על התנהגותם.

 

זכרו, גם אם תגידו לילד לא לעשות זאת יותר - זה לא יקרה. הדבר היחידי שתשיגו בכך זה שהילד שלכם יהיה נבוך ואף עלול לסבול מדימוי גוף בעייתי, להתבייש בגופו, באבריו ובתחושות הטבעיות שהוא חש.

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן