מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

תינוקות > מידע כללי לטיפול בתינוק

מהי חשיבותה של השיחה המשפחתית?

מאת: מערכת טיפת חלב ברשת | פורסם: 6/5/2019
מהי חשיבותה של השיחה המשפחתית?

שיחה משפחתית היא דרך נהדרת להתקרב, להכיר, להתעניין, לשתף, להתייעץ, להעלות בעיות ועוד. כמובן שכמו בכל דבר חשוב לדעת כיצד לנהל את השיחה בכדי להפיק ממנה את המירב

מאת אורלי בלגה, מדריכת הורים, בוגרת מכון אדלר מוסמכת משרד החינוך

 

הדבר החשוב ביותר בחיי המשפחה, הוא היחסים בין בני המשפחה. שיחות משפחתיות קבועות הן דרך טובה לשיפור יחסים אלה ולטיפוח הקשר והקרבה בין בני המשפחה. השיחה המשפחתית זוהי דרך נהדרת להתקרב, להכיר, להתעניין, לשתף, להתייעץ, להעלות בעיות, דילמות וסידורים יומיומיים בצורה נעימה ומכבדת, כדי שכל המושג שנקרא "חיי משפחה" יזרום טוב יותר.

מה קורה בדרך כלל?
אנחנו ההורים עסוקים בקריירה שלנו ובלחץ היומיומי ולעיתים נעדרים שעות רבות מן הבית, הילדים עסוקים בלימודים, בחוגים, במבחנים, במחשב, בפייסבוק וכו'.
 
כל אלה ועוד מציבים אותנו לעיתים קרובות במצב בו אנחנו לא מכירים מספיק את ילדינו ולא יודעים מה עובר עליהם במהלך היום.
 
אנחנו חווים בבית מעין כאוס. אנחנו נלחמים זה בזה, כועסים, ממורמרים ולא מסתדרים.
 
הילדים מצידם מגיבים על כך במרד ובהתנגדות ואנחנו ההורים מרגישים לעיתים חסרי משמעות. השליטה שלנו נעלמת, אנחנו מגיבים בהגברת השליטה (כדי לשלוט ולהיות בעניינים) או בייאוש. 
 
בשני המקרים ההורים מפסידים במערכה.
 
כאן באה השיחה המשפחתית לעזור להכניס שוב את המשפחה לסדר מסוים ו"להניח חרבות". אנחנו מדברים, משתפים, בונים יחד תוכנית משפחתית שתשפר את האווירה.
 
כל זה חייב להיעשות עם המון כבוד הדדי, כבוד לשונות ולדעות של האחר. צריך לקחת בחשבון שזה לא "הוקוס פוקוס" אלא משהו שבונים בהדרגה בצורה איטית כאשר המטרה שעומדת לנגד עינינו זה שיפור היחסים בבית והקשבה אחד לשני.
 
רק כשזה מגיע ממקום אמיתי ולא כדרך מניפולטיבית של ההורים זה עובד.
 
חשוב שהשיחה המשפחתית תהיה מתוכננת. ראשית יש לכנס את הילדים ולשתף אותם ברעיון של שיחה משפחתית ואז לתכנן ביחד איתם את התוכנית, כאשר התוכנית כוללת יום קבוע, שעה קבועה, וחוקים שונים שאמורים לעשות סדר.
 
 מי מנהל את השיחה?
מומלץ לעשות רוטציה כך שכל פעם מישהו אחר ינהל את השיחה. ללא תכנון זה עלול להסתיים בבלאגן. כולם ידברו יחד, אחד יכנס לדברי השני, לא תהיה הקשבה ועלולים להיווצר ויכוחים והרגשה שהשיחה בעצם לא עושה לנו טוב. חשוב להגיע להסכמה תוך כדי עבודת צוות כך שהתוכנית תהיה מקובלת על כולם.
 
לסיכום:
אחווה, שיתוף פעולה וכבוד הדדי הם הדברים, שמשפחה זקוקה להם וחייבת לשאוף אליהם. יחסים של עזרה והתחשבות זה בזה, תחושת חברות וסובלנות, כל אלה הם התנאים לאווירה נעימה ולבבית, וקיום שיחות משפחתיות טובות וקבועות, בדרך הנכונה, יבטיח כל זאת, אבל שיחות משפחתיות שלא בדרך הנכונה עלולות להשיג בדיוק את ההיפך: להגביר את הויכוחים והמריבות, ליצור התנגדות ולהעכיר את האווירה בבית. לכן כל-כך חשוב ללמוד איך עושים את זה.
 
הילדים וההורים לומדים מחיי המשפחה, איך מתנהלים הדברים, איך קובעים ומשנים הסכמים, איך משתפים בנושאים שנעימים לנו ולעיתים פחות נעימים, איך מתייעצים, איך מבקשים עזרה, הילדים לומדים מסיקים מסקנות וכך יוצאים החוצה עם ארגז הכלים שרכשו בביתם.
 
גם ההורים, שאופיים כבר מגובש, יכולים להפיק תועלת אם הם מתאמנים לפעול בתוך מערכת יחסים מתוקנת – דבר שיעזור להם גם בתחומים אחרים של החיים. ואיך לעשות את זה? מי שמקיים שיחות משפחתיות עובר בדרך נכונה מידי שבוע את החוויה של שינוי מחיי מריבות לחיי שקט ושלום, מתסכול לסיפוק, מייאוש לתקווה מחודשת, מבדידות לחברתיות ולשמחה המתגלה בחיים של משפחה מאוחדת. 
 
דברים שחשוב לשים לב אליהם:
כבוד הדדי: חשוב לדבר אל הילדים בכבוד. כמו שלנו לא נעים שהם מגיבים בחוצפה או בחוסר הקשבה, כך גם לילדים. חשוב שנזכור שהילדים שלנו מצפים מאיתנו להקשבה ולהכלה, בקיצור לכל מה שאנחנו מצפים מהם.
 
אחד הנושאים בשיחה משפחתית טובה הוא להגיע להבנת המאמץ הכרוך בניהול תקין של הבית ולחלוקה הגיונית של הנטל והאחריות. תוך כדי שיתוף אמיתי הילדים מבינים שהבית "העסק" הזה הוא גם שלהם, וכדי שזה יצליח צריך להיות תכנון חלוקה משותף, ומניסיון שלי ושל אחרים הם מרגישים שהאחריות היא של  כולנו ואז יש מוטיבציה לעשות ולהירתם.
 
יש הרבה פחות צורך להזכיר, לנדנד, לכעוס ולאיים. במקום הסגנון המקובל יופיעו שיחות ידידותיות, חילופי רעיונות ושותפות. הצורך להשתמש בעונשים ילך ויעלם. 
 
שיחות משפחתיות קבועות ומוצלחות ישפרו את הקשר ואת אופי השיחות בין  בני המשפחה.
 
מה לא לעשות?
1. דיבורים ארוכים וחסרי טעם. 
2. התערבות לצד ילד מסוים.
3. ביקורת, שיפוטיות. 
4. קיום השיחה בדרך סמכותית, כשההורים לוקחים על עצמם את הניהול. 
5. הרגשת העליונות של ההורים המבטאת זלזול בילדים 
6. הופעה לא סדירה לשיחות המעידה על חוסר יחס רציני.
7. יחס בלתי רציני להחלטות.
 
כל אלה אופייניים להורים המוכנים להנהיג את השיחה המשפחתית מפני שהיא נראית להם ככלי מניפולטיבי טוב להשיג את  מבוקשם ולא מפני שהם מבינים את ערכה של השיחה ונוהגים בכובד ראש כמו שנחוץ וכמו שהילדים מצפים מהם. ההורים צריכים להבין שהשיחה המשפחתית צריכה לבוא ממקום נקי ולא ממקום של שופט, מבקר, בעל אינטרס להשיג מטרה מסוימת. גם אם הילדים מתווכחים אסור לנו להתערב ולנקוט עמדה. אנחנו צריכים להתנהג כאחד המשתתפים. הורים מתקשים לקיים את הכלל שאסור להם, בשום מקרה, להפעיל את סמכותם כהורים בשעת השיחה ולהתערב במריבות, לשפוט ולהפריד.
 
לעיתים קורא  שהילד לא מגיע לשיחה משפחתית או מסרב להגיע, ההורים בדרך כלל מנסים לשכנע, הדרך הנכונה היא להמשיך לנהל את השיחה למרות ההיעדרות, לא לאיים על הילד שלא הופיע, לא לעשות עניין. הילד לבד יבין אם נניח לו.
 
ומה יקרה אם הילדים לא יקבלו את ההחלטות? יש להניח לילדים, לא להתערב ולתת לתוצאות ההגיוניות והטבעיות לעבוד. בשיחה הבאה יש לדבר על הנושא, לשתף, לדון במה למדנו, מה הרגשנו וכו'.
 
חשוב לזכור - כל ההתחלות קשות. ראו זאת כמו שריר שצריך לאמן אותו - בהתחלה קשה ולאט לאט מתחזקים, והשיחה המשפחתית הופכת לדרך חיים שעושה טוב לכולם.
 
שיהיה בהצלחה!
 
אורלי בלגה, מדריכת הורים, בוגרת מכון אדלר מוסמכת משרד החינוך. 

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן