מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


פנאי והפעלות > ספרי ילדים והורות

מה קורה כשאמא מחליטה לכתוב ספר?

מאת: מערכת טיפת חלב ברשת | פורסם: 27/5/2012
מה קורה כשאמא מחליטה לכתוב ספר?

איך הפכה אפרת בנק, דוקטורנטית למתמטיקה, לסופרת ילדים? עם צאת ספרה הראשון "הכי טוב לדג" לחנויות, נפגשנו אתה לשיחה על אמהות, חלומות ועל מה שהכי טבעי בחיים האלה

הרבה אמהות מפנטזות לאחר הלידה על כתיבת ספר, אם זה בכדי לרכז את כל הזכרונות שהן עוברות עם הילד שלהן ואם זה סתם בכדי ליצור מעין מתנה מיוחדת לתינוק שלהן. אפרת בנק, אמא לנטע, היא מאותן אמהות שלא רק מדברות - אלא גם עושות. כעת יצא לחנויות ספרה הראשון "הכי טוב לדג", שיצא בהוצאת "מטר", והיא שתפה אותנו בחוויות שעברה עד לידתו של הספר. 
 

"הכי טוב לדג" הוא ספר פשוט ומקסים, הכתוב בשפה קלילה וקולחת, בגובה העיניים ומצליח להעלות חיוך על פני הילד המאזין לו כמו גם על פניו של ההורה המספר.
 

אפרת בנק שתפה אותנו בתהליך לידתו של הספר, בשיחה על אמהות ועל החיים.
 
1.  איך פתאום הפכת מדוקטורנטית למתמטיקה לסופרת ילדים? זה משהו שתמיד היה שם?
 
מאז שאני זוכרת את עצמי כתבתי ואהבתי להתעסק עם מספרים וצורות. למרות שהקשר בין מתמטיקה לכתיבה אולי נראה מוזר, בעיניי הוא טבעי לחלוטין. גם בכתיבה וגם במתמטיקה אני מזהה את אותה שאיפה לפשטות, יופי ודיוק. בשני התחומים השונים לכאורה, קיימת אותה חתירה ל "אמת", אותו רצון להביע רעיון בדרך חדשה ובצורה שתשרת אותו הטוב ביותר.
 
כשנטע נולד, הרגשתי צורך אדיר לברוא לו עולם חדש. רציתי לכתוב ספרים בשבילו, לצייר לו ציורים לנגן לו מוזיקה אפילו להמציא לו צעצועים. ברור לי שהתחושה הזו היא טבעית לכל אמא חדשה, ברור לי שהיא לא מציאותית וברור לי שיש כל כך הרבה דברים טובים שאין באמת צורך להמציא הכל מחדש. ועדיין, זה בדיוק מה שהרגשתי.
 
 
2. האם כתבת את הספר למגירה בכדי שישמש למזכרת או ישר מתוך כוונה לפרסם אותו?
 
הספר "הכי טוב לדג" נולד בשירותים, שם אני נוהגת להחזיק סיפרי שירה, סיפורי זן, סיפורים קצרים ואת ספר ה"טאו טה צ'ינג". בין השאר, בספר הטאו מופיע המשפט "אבל הכי טוב בשביל הדג זה לא להתרחק מהמים". המשפט הזה פשוט נתקע לי בראש ובמשך שלושה ימים כל מה שיכולתי לחשוב עליו הוא שהכי טוב לדג לא להתרחק מהמים. ואז, תוך כדי נסיעה ארוכה הביתה, שאר המילים התחילו לבוא.
 
כשסיימתי לכתוב (או לפחות חשבתי שסיימתי לכתוב), היה לי ברור שזה ספר. פשוט ככה. לא משהו רציונלי, לא מתוך יהירות, פשוט ידעתי.
 
 
3.  מה הרעיון שעומד מאחורי הספר?
 
ב- "הכי טוב" אני מתכוונת ל"הכי טבעי". בעיניי, אם כל אחת מאיתנו תעשה בדיוק את מה שהכי טבעי לה, את מה שהיא הכי רוצה גם אם אין הסבר ללמה, גם אם מה שהיא רוצה לעשות נשמע לאחרים "לא מציאותי" או "ילדותי", יהיה לה הכי טוב, הכי מאושר, הכי נכון. וזה מה שכל אמא לדעתי מאחלת לילד שלה. שידע לאהוב את עצמו כמו שהוא - בדיוק כמו שהוא - עם הדברים הנעימים והפחות נעימים שבו, עם כל הכשרונות והכשלונות. שידע שלא משנה מה - הוא הכי טוב שיש.
 
ניסיתי להעביר את הרעיון הזה בדרך שתהיה קודם כל משעשעת וקלילה (ובשום אופן לא "חינוכית" או מטיפה). חיפשתי חפצים, חיות ותופעות שילדים נתקלים בהן בחיי היומיום ובדקתי את הקשרים ביניהם ומה באמת "הכי טוב" להם. כמובן שהרשתי לעצמי לחרוג מגבולות המציאות, ולא כל החרוזים הם באמת מה שהכי טוב, אבל זוהי כתיבה, זהו ספר.
 
הייתי רוצה שהספר יעודד את הילדים (ואולי גם את ההורים שמקריאים) לשאול שאלות, לברר מה הכי טוב, לתת לעצמם לדמיין ולהמציא. ובעיקר אני מקווה שהספר יעלה חיוך (אצל הילדים, אצל ההורים).
 
 
 
4.  האיורים בספר מקסימים לא פחות מהטקסטים - כיצד נוצר החיבור בינך לבין המאיירת?
 
כשסיימתי לכתוב, ואחרי שהוצאת "מטר" רצתה להוציא את הספר לאור, התחלתי לחפש מאייר. שאלתי כל אחד אם הוא מכיר מאייר\ת, נכנסתי למיליון אתרים של מאיירים ביליתי שעות בחנויות ספרים, עד שאח שלי אמר שהוא מכיר מישהו שאישתו מאיירת. נכנסתי לאתר של חוליה (פיליפונה-ארז) ומיד התאהבתי. הצעתי אותה ל "מטר"  כמאיירת והם מיד התלהבו.
 
חוליה ישר הבינה את הרעיון של הספר וכבר בפגישה הראשונה בינינו גילינו שלשתינו יש את אותן התמונות בראש (אם כי אני מציירת בערך ברמה של הבן שלי, וחוליה היא בעיניי סוג של גאון). גם בלי קשר לספר, התחברנו מיד. שתינו באותו גיל, הילדים שלנו באותו גיל, שתינו עוסקות בעבודות לא שיגרתיות במיוחד אבל מעבר לזה, כמו שלא תמיד אפשר לדעת למה משהו הוא הכי טוב, ככה אי אפשר תמיד לדעת למה אנחנו מתחברים ואוהבים אנשים.
 
האיורים של חוליה מספרים את הסיפור ובמקביל נותנים זוית חדשה לטקסט. כל איור שלה פותח פתח לסיפור שלם ומציג עולם שמח ויפה (ואם זאת לגמרי לא קיטשי או ורוד-מתוק). בעיניי היא הצליחה ליצור תחושה שהאיור ממש חי והדמויות יוצאת החוצה מהדף. כמו שכתבתי, לדעתי היא אמנית אדירה, ואני מקווה מאוד שיהיו לנו עוד הרבה פרוייקטים משותפים בעתיד. מבחינתי, הספר הוא של שתינו באותה המידה.
 
 
5.  האם נהגת לספר את הספר לנטע שלך לפני השינה?
 
בוודאי. נטע שומע את הסיפור בערך מאז שהוא נולד. בערך בזמן ששלחתי את הספר להוצאות ספרים, הכנתי ספרון דיגיטלי עם תמונות שמצאתי באינטרנט, כדי שיהיה לנטע ספר ביד. לא ידעתי אם הספר ייתקבל בהוצאות, הבנתי שהוצאות הספרים מקבלות המוני כתבי-עת ובלי קשר לאיכות של הספר, רוב הסיכויים הם שהוא לא ייתקבל. מכיוון שכתבתי לנטע החלטתי שלא משנה מה, העיקר שיהיה לו את הספר ביד.
 
סיפרתי לו את הספר בכל הגרסאות השונות שלו, ניסיתי עליו את החרוזים ובשלב מאוחר יותר גם את האיורים של חוליה. היום הוא יודע לספר אותו כמעט בעל פה.
 
6.  נטע יודע שזה סיפור שאמא כתבה?
 
נטע יודע שאמא כתבה לו ספר וש"הדג" הוא ספר של אמא ונטע. כמה מזה הוא מבין, אין לי מושג. 
 
 
7.  מה לגבי העתיד? יש ספרים נוספים בקנה?
 
כרגע יש כתב-עת בהוצאת "מטר" שאני מקווה שנתחיל לעבד אותו בקרוב, וחוץ מה יש עוד שני סיפורים בתהליך כתיבה ואינספור רעיונות. אחת הפנטזיות שלי היא לכתוב ספר שירים לילדים (עם לחן), רק שכרגע עוד אין לי מספיק חומר ואני לא בטוחה מה בדיוק אני רוצה.
 
זה לא קל להיות אמא, ללמוד לדוקטורט במתמטיקה, להתייחס לבעלי ולעצמי, לכתוב וגם לנוח לפעמים. לא קל עד כדי קשה, אבל שווה כל רגע. אני לא מתיימרת לתת עצות או תובנות לחיים, אבל אני כן רוצה לעודד אנשים, אמהות, אבות, ילדים, להאמין בעצמם וביכולת שלהם להגשים ולממש את הרעיונות והכשרונות שלהם ולא להיכנע למסגרות המאוד נוקשות של החיים, לתת לעצמם את המקום ליצור ולחלום.
 
"הכי טוב לדג", הוצאת "מטר" מאת אפרת בנק, איורים חוליה פיליפונה-ארז

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן