מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


תינוקות > התפתחות התינוק

מהו הטיפול בטונוס שרירים נמוך או מוגבר?

מאת: מיכל דין | פורסם: 20/8/2017
מהו הטיפול בטונוס שרירים נמוך או מוגבר?

טונוס שרירי הוא הכיווץ החלקי (התמידי) של שרירי הגוף ומטרתו לסייע ביציבה ואיזון הגוף, כאשר הטונוס מוגבר או נמוך יש לטפל בבעיה. על הסיבות, הזיהוי ודרכי הטיפול

טונוס שרירי הוא הכיווץ החלקי (התמידי) של שרירי הגוף. טונוס נורמלי מסייע ליציבה ולאיזון הגוף. הטונוס משתנה בהתאם לגירוי העצבי שאליו הוא נחשף. מגע שונה, מרקם לא מוכר, תנועה פתאומית ולא מוכרת – כל אלה גורמים שינויים בטונוס השרירים.
 
כל תינוק נולד עם טונוס שרירים, חלק מהתינוקות עם טונוס מאוזן, חלק מהתינוקות עם הטונוס חלש, חלק מהתינוקות עם הטונוס מוגבר. במאמר זה נקבל כלים ומידע לסיבות, לזיהוי הטונוס ולדרכי הטיפול בטונוס על מנת לאזן אותו.
 
היפוטוניה – טונוס שרירים נמוך


סיבות:            
גנטיקה של ההורים, גנטיקה רחמית (לדוגמא: שמירת הריון), טונוס נרכש – התינוק לא מונע מספיק ע"י הורים, שכיבה מרובה על הגב, שלד לא מאורגן.
 

זיהוי:
תינוק כבד ומסורבל, לא מחזיק את עצמו, מתקשה לשכב על הבטן, זחילת גחון ממושכת, התהפכויות מבטן לגב ומגב לבטן בגיל מאוחר יותר, הליכה עצמאית בגיל שנה וחצי-שנתיים, עיכוב בהתפתחות המוטורית, מערכת שיווי משקל ורפלקס בלימה לא מתפתחות כראוי ובשלב מאוחר יחסית.
 

דרכי טיפול:

  • מגע – מגע עמוק, פיסול הגוף כולו, מגע טקטילי עדין.
  • גירוי ע"י רעשים חזקים, להפעלת רפלקס מורו – מה שיגרום לגוף להקשיח את עצמו ולהיכנס לדריכות.
  • תנועה במרחב – על הידיים, על כדור, תנועה שתגרום להפעלת כל  הגוף כדי לאזן את עצמו.
  • הפתעות חושיות – תיפוף על בית החזה והפסקה ולהתחיל שוב במפתיע, לחיצות על בית החזה והפסקה
  • שפשופים עם מרקמים שונים
  • היפוכים פסיביים מהירים על מזרון מהגב לבטן עם הרגליים
  • הרמת ראש – כשהתינוק ער לשפשף את חלק גופו האחורי, להוסיף טפיחות וללוות בקול ובשירה.
  • מילת המפתח – להפתיע את התינוק, התחלות והפסקות פתאומיות וזאת כדי ליצור דריכות במערכת.

 
היפרטוניה – טונוס שרירים מוגבר


סיבות:            
גנטיקה של ההורים, גנטיקה רחמית (לדוגמא: טראומות ומתח בזמן ההריון), טונוס נרכש – עודף גירויים (משחקים, טלוויזיה), לידה ארוכה עם צירים מרובים, לידה מכשירנית,.
 

זיהוי:
הקשתת יתר בגב (לעיתים משכיבה רבה על הגב), קושי בערסול (מתמתח, מתנגד), התפתחות מהירה ולעיתים דילוג על שלבי התפתחות, בכי מרובה, קושי להירדם ולשחרר, שינה קלה ולפרקי זמן קצרים, חוסר נינוחות.
 

דרכי טיפול:

  • אמא – צריכה ללמוד להירגע, להוריד הילוך כשהיא במגע עם הילד.
  • ערסול אנכי קדמי – בתוספת מגע עמוק ברגליים, בידיים, טפיחות בישבן, כדי להביא לשחרור.
  • להחזיק את התינוק בתנוחה שנוחה לו ושהוא אוהב להיות בה, עד שהוא יהיה רגוע ובטוח יותר וישחרר מעט ואז להעבירו לערסול.
  • כשהתינוק מתנגד ובוכה – להגביר את עוצמות התנועה והקול, לא להירתע ולא לעזוב או להפסיק את התנועה. כשהתינוק נרגע להוריד את עוצמת הקול והתנועה.
  • במיטה – כשמעבירים מהידיים או ממנשא למיטה כדי להמשיך עוד קצת עם המגע העמוק ולעזוב לאט
  • ללכת עם התינוק בערסול בתמיכה מלאה, הליכת ירח (הליכה כבדה)  ולעשות כאילו נפילות מהברכיים כדי שהוא ירפה.
  • להימנע ממגע טקטילי עדין שמעורר את השרירים  והמערכות יותר ממה שנחוץ.
  • להימנע משפשופים – מה שגורם להתעוררות ודריכות רבה.
  • מגע – עמוק ואיטי בקצב מונוטוני-קבוע
  • דיבור - איטי ונמוך בקצב מונוטוני-קבוע
  • פחות עבודה על שיווי משקל
  • מילת המפתח – מונוטוניות, תינוק כזה צריך להרגיש בטחון וניחוחות כדי לשחרר.

 

בבואנו לטפל בתינוק, חשוב שנזכור כי כל ילד מגיב בעוצמה אחרת לגירויים אחרים, למגע, תנועה וקול וייתכן שחלק מהדברים ש"נכונים" לילד היפוטוני יהיו נכונים גם לילד היפרטוני ולהיפך.

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן