מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


תינוקות > התפתחות התינוק

האם לילד הפרעה בעיבוד החושי?

מאת: דנה זיידס | פורסם: 24/10/2018
האם לילד הפרעה בעיבוד החושי?

מהו עיבוד חושי? מה הם סימני האזהרה שיסייעו לכם לאתר ילד עם ליקוי בוויסות הסנסורי? ומה הן דרכי הטיפול בבעיה?

לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר את המושגים וויסות חושי, רגישות יתר, הפרעה בעיבוד החושי ועוד. כמעט כולנו תוהים לעיתים האם לילדנו יש 'עניינים חושיים', כאשר מנסים ארוכות להרדים את התינוק שעל אף שעייף לא מצליח לווסת את עצמו ולהירגע או בילד שמתרוצץ ברחבי הבית וחייב לגעת בכל דבר ללא מנוח. האם לילדנו הפרעה בעיבוד החושי? 

 
בכתבה זו אנסה לעשות מעט סדר במונחים הרבים ולתת מספר 'דגלים אדומים' וסימני אזהרה מקדימים לאיתור ילד עם ליקוי בוויסות הסנסורי. מטרת המאמר הינה להעלות את המודעות לנושא ואין בה משום תחליף לאבחון מסודר וטיפול. 
 
מהו עיבוד חושי?
עיבוד חושי הוא תהליך נוירולוגי טבעי של ארגון תחושות לשם שימוש בהן בחיי היומיום. אנו משתמשים בתחושות כדי לשרוד, ללמוד ולתפקד באופן חלק. בדרך כלל מוחנו מקבל מידע חושי מגפנו ומן הסובב אותנו, מפרש את המסרים הללו ומארגן את תגובותינו המכוונות. 
 
דוגמה לתהליך של עיבוד חושי תקין ניתן למצוא בשעה שאנו מטפסים במדרגות, מוחנו חש שאנו נעים כלפי מעלה, קדימה ומצד לצד. בדרך כלל, ללא מאמץ מודע, אנו מכווצים ומותחים את רגלינו, משתמשים בהן לסירוגין, מחליקים בידינו על המעקה, שומרים על שיווי המשקל ומסתכלים לאן אנו הולכים. לרוב איננו מודעים לכך שגופנו עושה את כל ההתאמות הללו. 
 
הפרעה בעיבוד החושי (SPD) Sensory Processing Disorder המכונה גם ליקוי באינטגרציה החושית, מתרחשת כאשר המוח מעבד באופן בלתי אפקטיבי מסרים חושיים המגיעים מגופו של האדם או מסביבתו. האדם מתקשה להגיב בדרך סתגלנית לתחושות יומיומיות אשר אחרים לא רואים בהן קושי. תגובות לא רגילות שיכולות להתרחש בכל אחת ממערכות החוש.
 
לרוב אנו מתייחסים לחמשה חושים: ראייה, שמיעה, ריח, טעם וחוש מישוש. לפי ד"ר ג'ין איירס, המערכות החושיות הבסיסיות כוללות גם שלושה חושים נוספים. 
 
החוש הטקטילי הקשור למגע ועוזר לנו להבחין בין תחושות מגע מאיימות ללא מאימות. החוש הווסטיבולרי, המספק מידע באמצעות האוזן הפנימית על השיווי משקל והתנועה. והחוש הפרופריוספטיבי, המספק מידע באמצעות השרירים והמפרקים שלנו באשר למיקום חלקי הגוף שלנו.
 
כאשר מדברים על הפרעה בוויסות החושי מתכוונים במרבית המקרים לתגובות לא רגילות לתחושות הווסטיבולריות, הפרופריוספטיביות והטקטיליות הקשורות למגע ותנועה כאשר שאר חמשת החושים יכולים להיות מעורבים גם הם.
 
חשוב לזכור כי לכל בוגר וילד יש פרופיל סנסורי ייחודי. הפרופיל תלוי במשתנים רבים למשל, השעה ביום, מצב הרוח ובגירויים בסביבה. לדוגמה יש ילדים שיהיו פחות מווסתים בשעה שהם עייפים או רעבים. 
 
 אחד התנאים הדרושים על מנת לקבל אבחנה של ליקוי בוויסות החושי הינו שהתסמינים יפריעו לילד בהשתתפות בפעילות היומיומית.
 
הפרעה בויסות החושי הינה כרונית ועלולה להפריע לילדים בחיי היומיום. הורים לילדים אלו מדווחים כי לעיתים נדמה שאין לילד שליטה על גופו.
 
העיבוד החושי חשוב לתפקודים יומיומיים רבים - הרגעה עצמית, ביטחון רגשי, מוטוריקה עדינה וגסה, ויסות עצמי, מודעות גוף, דימוי עצמי, כישורי דיבור ושפה, כישורים אקדמיים, קואורדינציה ועוד.
 
מחלקים את ההפרעה בוויסות החושי לשלוש קבוצות עיקריות:
1. תגובתיות יתר סנסורית
2. תת תגובתיות סנסורית
3. חיפוש סנסורי
 
תגובתיות יתר סנסורית
 
ילדים עם תגובתיות יתר סנסורית מגיבים לגירוי חושי (שבדרך כלל לא נחשב למזיק) בעוצמה חזקה יותר. יתר התגובתיות, יכולה להופיע במערכות החוש השונות, רגישות למגע למרקמים שונים, רעשים ועוד.
 
למשל, ילד עם תגובתיות יתר למגע עלול להגיב לחיבוק או ליטוף באופן שלילי ואפילו אלים ולחוות את המגע כחוויה לא נעימה ואף מאימת. תינוקות עם תגובתיות יתר עלולים לצרוח כאשר מחליפים להם חיתול או מעבירים אותם ממקום למקום. ילד עם תגובתיות יתר בחוש השמיעה יכול לפרוץ בבכי לשמע קולות חזקים של אופנוע החולף ברחוב. 
 
אצל ילדים עם רגישות מוגברת הקשב מופנה כל הזמן לגירויים בסביבה, הם נמצאים במצב של התגוננות מתמדת. הילדים עלולים לסבול מקשיי הירדמות ולא לאהוב שמחזיקים או מנדנדים אותם. חלק מהילדים ילחמו (fight) במה שלא נעים להם, חלקם יברחו או ימנעו (flight) וחלקם יקפאו לנוכח גירוי מסוים.
 
דוגמאות לדגלים אדומים - תגובתיות יתר סנסורית הילד באופן תדיר:
מוטרד או נמנע ממגע עם בוץ, חול או דבק
נמנע מזחילה או הליכה ברגליים יחפות על דשא
מתנגד לתספורת או גזירת ציפורניים
נרתע ממרקמים מסוימים של מזון
מביע מצוקה לנוכח רעש במסעדה או בקניון
מוטרד מאורות בהירים או אור שמש
מגיב בתוקפנות או באימפולסיביות כאשר מופתע מגירוי חושי
מביע קושי במעברים ושינויים לא צפויים
 
תת תגובתיות סנסורית
 
ילדים עם תת תגובתיות סנסורית מגיבים בעוצמה פחותה מהנורמה לגירויים הנתפסים ככואבים או לא נעימים וזמן התגובה שלהם איטי יותר. במקרים רבים ילדים אלו לא יבחינו בשעה שהם נפצעים, נחבטים, נוגעים במשהו חם ועוד. נראה שהתחושות אינן מעוררות את תשומת ליבם. ילדים אלו יעדיפו לרוב להישאר בסביבה הביתית, לשחק במחשב, לצפות בטלוויזיה או לקרוא. בילדות המוקדמת תת תגובתיות מתפרשת לעיתים קרובות כאופי שקט ורגוע ובגיל מאוחר יותר, לעיתים סביב הגמילה מהחיתולים, מבחינים שיש בעיה. בחלק גדול מהמקרים, התנהגות הילד תראה כפסיבית, שקטה ואפילו אפאטית והילד לא יביע מוטיבציה לקחת חלק משיחה או בפעילות חברתית.
 
דגלים אדומים - תת תגובתיות סנסורית
 
לא בוכה כאשר נחבל קשות ולא מוטרד מפציעות
נראה שלעתים קרובות לא שם לב שנוגעים בו או שקוראים בשמו
לא אוהב לנסות פעילויות פיזיות חדשות ולעיתים רחוקות יוזם אותן
כמעט תמיד מעדיף פעילויות שנעשות בישיבה על פני פעילויות פיזיות
מתקשה להבחין בשעה שצריך לשירותים
לא שם לב לשאריות מזון שנשארות  סביב הפה
 
חיפוש סנסורי
 
ילד עם הפרעה בוויסות מסוג חיפוש סנסורי יהיה צמא לתחושות. הילד יחפש כל הזמן אחר תחושות עזות כגון הסתחררות, קפיצה, טיפוס, הגברת עוצמת הצליל, התנגשות בדברים. לילדים אלו דחף כמעט בלתי נשלט להתנסויות חושיות באופן אשר לעיתים קרובות אינו מקובל חברתית. ילדים עם חיפוש סנסורי יעלו בגן השעשועים על המתקן המפחיד ביותר, שוב ושוב, בלי לדעת שובע. מתוך הצורך בגרייה סנסורית, הם יכולים להתנגש באנשים או בחפצים או להשליך עצמם על הרצפה באופן שעלול לסכן אותם. התנהגות זו יכולה להתפרש כאגרסיבית ופראית והם עלולים לשאת תגיות של ילדים עושי בעיות ומסוכנים. יש לעשות אבחנה מבדלת בין הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות לבין חיפוש סנסורי. כל התנועתיות הרבה יכולה לעייף את הילד מאוד והוא יכול להירדם מותש במהלך היום בזמן שאינו מקובל לשינה, דבר שעלול לפגוע בשנת הלילה.
 
דגלים אדומים - חיפוש סנסורי
נמצא בתנועה מתמדת
אוהב להתנגש, לקפוץ, לחבוט
נוגע כל הזמן בחפצים ובאנשים
נראה שלא מסוגל להפסיק לדבר או לתת לאחר לדבר
מסתכן תוך כדי משחק
מעדיף טעמים חזקים מאוד
לא מסוגל לשבת על הכיסא בלי לזוז
 
חשוב להיות ערים לאפשרות של בעיה בוויסות החושי. בעזרת בחינה, הערכה וטיפול של מרפא בעיסוק או מרפא שעבר הכשרה ב- SI (תיאוריית האינטגרציה החושית), ניתן לסייע בהתמודדות של הילד. לרוב הילד מגיב היטב לטיפול ואף נהנה מכך שכן הטיפול מושתת על פעילויות מתוך עולם הילד כגון משחק, התנדנדות, טיפוס, קפיצות, ציור וכתיבה ועוד. במקביל, המטפל ידריך את ההורים כיצד לעזור לילד בבית ולעודד אותו להתנסות במשחקים ובחוויות שיעזרו לו לווסת את עצמו בסביבה בטוחה ומאפשרת.
 
 
*הכתוב מבוסס על ספרה של קרול סטוק קרנוביץ "הילד הלא מתואם נהנה" בהוצאת אמציה.
כותבת המאמר היא דנה זיידס, מרפאה בעיסוק ויועצת שינה. danameshi@gmail.com
054-5365600לעמוד הפייסבוק של דנה לחצו כאן.

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן