מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

בלוג הורים > לכל הכתבות

דברים שלמדתי על הפושטק השלישי שלי

מאת: ליאת ציוני מורד | פורסם: 6/11/2013
דברים שלמדתי על הפושטק השלישי שלי

ילד שלישי ממלא את הבית בהרבה אור ואהבה, אבל גם גורם לאמו העייפה להיות דרוכה ומוכנה לכל דבר

השעה עשר בלילה. אני פותחת את הדלת בשקט כדי לא להעיר את אריאל (בן השנה וחצי) שבדרך כלל נרדם בסלון. עושה את שתי פסיעותיי הראשונות ומיד שומעת צעקות "אמא!!!! בוא! בוא!". זה לא משנה שרק לפני יומיים חל המעבר לשעון חורף, הילד מלא חיים כאילו השעה היא ארבע אחר הצהריים. אני נמסה ומתקרבת לחבק אותו, הוא מושך לי בשיער בחוזקה. "זה כואב!" אני נוזפת בו. הוא מחייך ונותן לי נשיקה בלחי וביס ברגל. עוד ערב רגיל. 
 
באחד הקורסים ביהדות, שלמדתי בבר אילן, דובר על נרות. לנרות תכונה רוחנית. כשמשתמשים בנר אחד כדי להדליק נר אחר, הנר הראשון נשאר זוהר כפי שהיה. אורו לא נפגם ובעצם ההיפך קורה - שני הנרות יחדיו מגדילים את האור הכולל. כך בדיוק אני חשה כשמדובר באהבה שאני חשה לילדיי.
 
כשנולד הילד הראשון חשבתי שזהו. אהבה בעוצמות כאלו בלתי אפשרי שתקרה שוב. ואז בא השני וגיליתי שאין גבול לאהבה שהקטן מעורר בי (וגם לא לבלגן שהוא מייצר) ואז הגיע השלישי.
 
עוצמות אהבה מטורפות ובלגן מעבר לכל דימיון. ובאמת, שאנחנו לא מבינים למה. אנחנו משקיעים בו זמן ופינוקים, מקפידים על גבולות ברורים, אז איך זה שהילד עושה ככל העולה על רוחו?
 
אם הוא נעלם מעיניי לשניה סביר להניח שהוא עסוק באכילת המזון של הכלב. בעודי מנקה את שאריות האוכל והמים שהוא שפך על הרצפה -  אני מגלה שהוא למד לפתוח את הדלת של הבית ופשוט יצא החוצה. כבר אין יותר מקום במדפים העליונים של המזווה להעלות אליהם מצרכים (מפחד נחת זרועו) והאחים הגדולים שלו פשוט מקבלים בהבנה את העובדה שלעיתים הם יתעוררו כשהוא יושב עליהם ומושך בשערותיהם. שלא לדבר על מה שמתרחש כשיש ממרח שוקולד בסביבתו (או קטשופ לצורך העניין).
 
ואני מנסה. באמת. ניסיתי להקריא לו את "מעשה בחמישה בלונים" והוא השליך את הספר על ראשי. את "האריה שאהב תות" הוא קרע ואין לו שום עניין במשחקים התפתחותיים, הוא עבר היישר לבלייבלייד.
 
הוא מתיש אותי בטירוף, מצחיק אותי עד דמעות, מרגש אותי, מאתגר אותי ובעיקר גורם לי להיות בעירנות מתמדת.
 
אולי זו אני שהתבגרתי, בכל זאת שלושה זה לא כמו אחד ולהיות אמא בת 36 זה לא כמו להיות אמא בת 28. אומרים לי שהוא רואה את האחים שלו ומנסה להיות כמוהם. אני משכנעת את עצמי שהוא סקרן בלתי נלאה ובדרכו המופלאה חוקר את העולם ללא הרף.
 
אבל אם אתם שואלים אותי - האמת היא שהוא פשוט פושטק.

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן