מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


פנאי והפעלות > חגים ומועדים עם ילדים

יום השואה: סיפורם של הילדים

מאת: מערכת טיפת חלב ברשת | פורסם: 11/10/2015
יום השואה: סיפורם של הילדים

טיפת חלב ברשת מציינת את יום השואה ואת זכרם של 6 מיליון הנספים, שביניהם כ-1.5 מיליון ילדים. אתם מוזמנים לצפות בקטע וידיאו לזכרם של הנספים וגם לקרוא 5 סיפורי שואה קצרים, של ילדים ששרדו ובנו לעצמם חיים כנגד כל הסיכויים

אנחנו מביאים את ילדינו לעולם במטרה לספק להם תחושת ביטחון אינסופית, אהבה, תמיכה ודברים שנראים לנו טריוויאליים, כגון אוכל, תרופות, בגדים ומשחקים. כ-1.5 מיליון ילדים נרצחו בשואה, מתוכם כ-1.2 מיליון יהודים והשאר נכים וצוענים. קשה לדמיין מה עבר במוחם ובלבם של אותם הורים שצפו בילדיהם גוועים מרעב ונרצחים באכזריות בשואה, בשעה שאין בידם את היכולת לעזור להם. קשה גם לדמיין מה עבר בלבם ובמוחם של אותם ילדים, שהופרדו מהוריהם ויתר בני משפחתם, ובגיל כל כך צעיר נאלצו להלחם, לנצח ולפתוח בחיים חדשים הרחק, ופעמים רבות לבד.

בערב יום רביעי, ה-4.5 2015, נפתחו ברחבי הארץ האירועים לציון יום השואה והגבורה. מערכת "טיפת חלב ברשת" החליטה להקדיש מספר מילים לסיפורם המרגש של כמה ילדים, ילדים שאת כולם אתם מכירים. ילדים ששרדו והצליחו כנגד כל הסיכויים.

סיפורו של טומיסלאב למפל (יוסף טומי לפיד)
טומיסלאב למפל נולד בנובי סאד, שבסרביה, למשפחה יהודית רפורמית אמידה ממוצא הונגרי. הוא היה בנם של קתרינה (קאתו) עדנה לבית בירמן וד"ר בלָה למפל, שהיה עורך דין ועיתונאי, וגם היה מזכיר ההסתדרות הציונית באזור וויו ודינה ולאחר מכן נשיא לשכת בני ברית בנובי סאד.

שגרת חיי המשפחה נקטעה כשהיה טומיסלאב כבן 12.5 שנים, בתקופת סוף מלחמת העולם השנייה. בבוקר יום ה-19 במרץ 1944 נלקח אב המשפחה על ידי הנאצים, רגע שלימים תיאר למפל הבן כ"זה הרגע שבשבילי אלוהים מת". תחילה הועבר האב לבית מלון מקומי בו רוכזו היהודים, משם למחנה ריכוז הונגרי בבצ'קה טופולה ומשם הועבר לאושוויץ. לקראת סוף המלחמה הוצעד האב מאושוויץ למחנה מאוטהאוזן, שם נפטר מהתקף לב שבועיים לפני תום המלחמה. טומיסלאב ואמו נלקחו לגטו בבודפשט ובעזרתו של ראול ולנברג שרדו השניים את התופת. בשונה מרבים מבני משפחתם שנספו בשואה. ב-25 בדצמבר 1948 עלו לישראל.

טומיסלאב למפל שינה את שמו עם השנים ליוסף טומי לפיד, והפך לעיתונאי, סופר ופוליטיקאי. הוא נפטר בשנת 2008.

סיפורו של רלף קליין
רלף קליין נולד בברלין בשנת 1931, לאחר שמשפחתו העשירה היגרה מהונגריה והצליחה מאוד בעסקי הרהיטים האמנותיים. עקב רדיפת היהודים שבה המשפחה לבודפשט, עוד לפני מלחמת העולם השנייה. אביו נרצח באושוויץ. רלף ומשפחתו (אמו, אחיו ואחותו) שרדו את השואה, בעיקר הודות לחסיד אומות העולם ראול ולנברג, שיזם הוצאת דרכוני חסות שוודיים זמניים. קליין עלה לארץ עם אמו בשנת 1951.
 
עם השנים הפך לכדורסלן ולמאמן נבחרת הכדורסל הישראלית. הוא נפטר בשנת 2008.

סיפורו של שמואל בק
שמואל בק נולד בשנת 1933 בווילנה, למשפחה יהודית חילונית מהמעמד הבינוני. בשנת 1941 נשלח עם משפחתו לגטו וילנה, שם ערך בגיל 9 את תצוגת ציוריו הראשונה. מהגטו הועבר למחנה עבודה וממנו נמלט ובעזרת אחות סבו, שהוטבלה לנצרות בצעירותה, מצאו בק ואמו מחסה במנזר בנדיקטיני, שם הסתתרו בעליית גג. בשנת 1943 נאלצו השניים לחזור לגטו ובק השתתף בתערוכת ציורים שארגנו שם אברהם סוצקבר ושמריהו קצ'רגינסקי. ב-24 בספטמבר 1943, עם חיסול הגטו, הועברו בק ואמו למחנה עבודה שבו שהה אביו, ולאחר מכן נמלט משם עם אמו שנית אל המנזר הבנדיקטיני. אביו נורה למוות בידי הגרמנים בפונאר ביולי 1944, ממש ימים מעטים לפני שחרור האזור בידי הצבא האדום.
 
מכל בני משפחתו נותרו בחיים, בתם השואה, רק הוא ואמו. בק תיאר זאת: "כאשר הסובייטים שחרורו אותנו, היינו שניים מבין מאתיים ניצולי וילנה, מקהילה שמנתה 70 עד 80 אלף נפש". בק ואמו עברו ללודז' שבפולין, משנת 1945 התגוררו בק ואמו במחנה עקורים בלנדסברג שבגרמניה. ב-1947 צייר את ציור "אם ובנה" המשקף את זכרונותיו האפלים מתקופת השואה. ב-1948 עלה עם אמו לישראל.

שמואל בק הוא צייר יהודי מוערך, שהתגורר בישראל בילדותו ופועל שנים באירופה.
 

עבודתו של שמואל בק, "צהוב", המוצגת בתערוכה של יד ושם "סגולות של זיכרון" (מתוך אוסף המוזיאון לאמנות יד ושם, ירושלים)

סיפורו של ישראל מאיר לאו
ישראל מאיר לאו נולד בשנת 1937 בפולין, כבן הזקונים של חיה (לבית פרנקל-תאומים) והרב משה חיים לאו, נצר לשושלת רבנים. אחיו הגדולים הם: יהושע (שיקו) לאו-האגר שעלה לארץ לפני מלחמת העולם השנייה, נפתלי לביא (טולק) שהשגיח עליו בשואה, ושמואל יצחק (מילק) שנספה בשואה.

את שנות המלחמה הראשונות עבר בגטו פיוטרקוב טריבונלסקי, שהיה הגטו הראשון בפולין הכבושה. באוקטובר 1942 גורשו אביו ואחיו ביחד עם מרבית יהודי העיר למחנה ההשמדה טרבלינקה שם נספו, בעוד ישראל מאיר הצליח לחמוק עם אמו מהגירוש וכך ניצלו חייו. בנובמבר 1944, במהלך סלקציה, הצליחה אמו להצמיד אותו לאחיו הגדול נפתלי, שהיה מיועד להישלח למחנה עבודה,אך את חייה שלה לא הצליחה להציל ושם נספתה. יחד עם נפתלי נשלח למחנה עבודה בעיר צ'נסטוחובה, משם הגיעו למחנה הריכוז בוכנוולד. כאשר שוחרר המחנה על ידי חיילי ארצות הברית נודע לאו (בכינויו לולק) כאחד האסירים הצעירים ביותר (בן 8) ששוחררו מהמחנה. לאחר השחרור עלה לישראל עם אחיו.
 
הרב ישראל מאיר לאו, חתן פרס ישראל, משמש כיום גם כיו"ר יד ושם. בישראל הפך עם השנים לאחד הרבנים החשובים במדינה, היה הרב הראשי לישראל, מזה שנים שהוא הרב הראשי של תל אביב. 
 
סיפורו של אריק בריק (אהרון ברק)
אהרון ברק נולד בשם אריק בריק, בשנת 1936, בקובנה שבליטא לעו"ד הירש (צבי) וליבה (לאה) מורה, ועבר את השואה בגטו קובנה. בנאום שנשא במאי 2002‏‏‏ תיאר תקופה זו בחייו:

"ביולי 1941, הייתי בן 5, כשהגרמנים כבשו את העיר קובנה בליטא, שם גרתי. גיהנום בא עלינו הליטאים עשו בנו פוגרומים. היינו 25 אלף יהודים בקובנה, ולקחו אותנו לאחד הפרברים, שם עשו לנו "על השחיטה". הוכנסנו לכיכר בעיר שנקראה בשם המעניין "כיכר החוקה". רבים מתו בחנק, ברעב, ביריות ברחובות. שלטון החוק הפורמלי התקיים שם כי הכול עבד לפי פקודות.

בשנת 1943 הייתה האקציה של הילדים. חיסלו את כל הילדים. במעשה נסים נותרתי אני בחיים ובהצטברות של נסים מצאתי את עצמי יחד עם אמי אצל איכר ליטאי - חסיד אומות העולם - שהציל את חיינו, עד שבא הצבא האדום ושחרר אותנו מהגרמנים". עלה בשנת 1947 עם הוריו לישראל.

אהרון ברק היה נשיא בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.


לזכרם של כל אותם ילדים שלא שרדו את השואה, אנחנו מצרפים לכם קטע יו-טיוב ובו סיפורם.
אנו חשים שמחובתנו להזהיר כי חלק מן התמונות קשות לצפייה.


 

 

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן