מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

בלוג הורים > לכל הכתבות

להיות ילד זה ממש לא קל, לעתים אפילו קשה במיוחד

מאת: ליאת ציוני מורד | פורסם: 11/6/2015
להיות ילד זה ממש לא קל, לעתים אפילו קשה במיוחד

ילדים ומבוגרים כאחד, מתמודדים עם קשיים בחיים. אבל בעוד אנו המבוגרים כבר יודעים דבר או שניים על החיים, ילדים זקוקים להכוונה שלנו, לעידוד ושנלמד אותם כמה שיעורים שילוו אותם כל החיים

עילי בן השבע נכנס הביתה והצהיר שהוא לעולם לא ישחק שוב עם הילה. אין סיכוי. אין מצב. לנצח. לאחר דמעות ושיחה עם הילד, הסתבר שהיא העליבה אותו במהלך המשחק בהפסקה - וזהו, מבחינתו מערכת היחסים הסתיימה.
 

אחיו הגדול לעומת זאת, הצהיר שהוא בחיים לא יצליח ללמוד את לוח הכפל. עובדה. הוא ניסה בשבוע שעבר, ניסה גם השבוע והוא לא מצליח. המסקנה המתבקשת, מצדו של הילד, היא כמובן  -שהוא גם לעולם לא יצליח.
 

אני מסתכלת עליהם ויודעת היטב שיש מצב שיום למחרת הם יחשבו אחרת לגמרי, אני גם מבינה שכרגע הם ממש מאמינים במה שהם חשים ואומרים. הם מאמינים בסופיותו המוחלטת של הקושי או הכאב שהם חשים.
 

קל לומר להם שזה יעבור, אבל אם שנייה נחשוב על זה לעומק, נראה שבעצם גם אנחנו מתנהגים וחושבים באופן דומה: כמה פעמים כשרע לנו בעבודה או עם בן הזוג נראה לנו שהמצב הזה יימשך לנצח? הרי בשבילנו להסתגל לשינוי ארגוני זה כמו ללמוד את לוח הכפל עבור הילד שלי... לא תמיד יש לנו כמבוגרים את היכולת לראות קושי כרגעי.
 

גם שנה קשה, היא בסופו של דבר שנה. ובהנחה שיש לנו 120 זה די זמני לא? אני יודעת על עצמי שברגעי משבר, כשיש בי מספיק כוח, אני מנסה לדמיין את חיי שנה קדימה. לצייר אותם בצבעים שהייתי רוצה שהם יצבעו בהם. אני אומרת לעצמי שיש בי את הכוח לעבור את הגל הקשה הנוכחי ואני גם נעזרת בסביבה. וזה בגדול מה שאני מנסה ללמד את ילדיי.
 

אני מאוד משתדלת לא לבטל את הקושי שלהם, כי כרגע עבורם הקושי הזה הוא כל העולם ומרגיש כמו סוף העולם לעתים. אלו המשקפיים שדרכם הם רואים. גם אם לי זה נראה קושי זניח ושולי, גם אם אני יודעת איך זה ייגמר בסופו של דבר, אם זה מה שאומר להם - הם לא ישתפו אותי במה שעובר עליהם, לא ירצו לקבל את תמיכתי וזה מצב שאני מממש לא רוצה להגיע אליו. 
 

אז תמיד אני שואלת אותם איך הם חושבים שהדברים "יתגלגלו"? מה יהיה מחר? מזכירה להם אירועי עבר שנפתרו בדרך כזו או אחרת ושואלת אם הם רוצים עזרה. אני לא שוכחת לומר להם שזה בסדר שקשה להם, שאני מבינה. שזה באמת מעליב כשחברה פוגעת בך, שלוח הכפל הוא אכן מועקה. אני רק דואגת להזכיר להם שיש להם את היכולת להתמודד, להראות להם שלמרות שעכשיו קשה, מחר בכל זאת יום חדש. אחד הדברים המהממים בילדים, הוא שבכל פעם בו אני מנסה ללמד אותם משהו, אני מזכירה אותו לעצמי.
 

 ויש שיעורים שממש טוב להיזכר בהם.

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן