מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

צרכנות > צרכנות המשפחה

פערי הדורות: על הבדלים בין-דוריים בהתנהגות כלכלית

מאת: מערכת טיפת חלב ברשת | פורסם: 24/5/2017
פערי הדורות: על הבדלים בין-דוריים בהתנהגות כלכלית

(צילום: shutterstock)

הבייבי-בומרס זכו לפריחה אחרי שתי מלחמות העולם, בני ובנות דור ה-X יותר יזמים ונוטים להיות מעורבים פיננסית ואלה שנולדו לדור ה-Y – מה עוד לא נאמר עליהם? שהם עצלנים ומפונקים וחסרי אחריות ומה לא. איך זה קרה? ואיזה מן עולם הם ישאירו לדורות שיבואו אחריהם?

מאת: שולי מילשטיין
 
במובנים רבים אנחנו שונים מההורים שלנו, והם בתורם שונים מהוריהם ומנכדיהם. הפערים בין הדורות באים לידי ביטוי בקצב שליחת הודעת ווטסאפ, בקיאות בכתבי ח.נ. ביאליק, הידיעה כיצד לחמם אוכל מהמקרר ללא שימוש במיקרו או איך מוכרים את המקרר הישן והכבד ומוציאים אותו מהבית תוך רבע שעה. לטוב או לרע, הפערים הבין דוריים הם עובדה בלתי ניתנת לשינוי ואחת הנקודות החשובות ביותר שעולה מכל ההשוואות היא שבני דור ה-Y (בני 20 וקצת ועד 35) שרויים בבעיות כלכליות. 
 
אמת אוניברסאלית כמעט היא שעל-אף הפער והשינויים הכלכליים העומדים בפני כל דור, הורים מבקשים לתת לילדיהם רווחה כלכלית. מתוך התפיסה הזו נוצרה גם תוכנית חיסכון לכל ילד, שמגדילה את קצבאות הילדים בצורת חיסכון והשקעה על-שם הילדים עצמם. האם היא תעזור להם? מה הם יוכלו לעשות עם הכסף? ואיך בכלל הם ירצו לנצל אותו? 
 
כדי להבין את המציאות הכלכלית של הדור הבא, חשוב להבין את מצב השוק של הדורות הקודמים.
 
והגדת לבנך עוד היום
 
חברת הפיננסים האמריקאית Apprisen נותנת סימנים בדורות השונים, בטעויותיהם ובלקחיהם:
המסורתי (1927-1946) – מרביתו גדל בזמנים כלכליים קשים שבאו לידי ביטוי במלחמות, שיעורי אינפלציה גבוהים ומחסור במזון ומצרכי יסוד. רובם נאלצו לחיות במסגרת התקציבית ולהיות חסכניים ואת הדור הבא חינכו לקנות רק את מה שצריך. 
 
הבייבי-בום (1946-1964) – מרביתם ראו את הוריהם נאבקים כדי לגמור את החודש, אך הם בעצמם זכו לפרוח בעידן הפוסט-מלחמתי. רמות ההכנסה רשמו שיאים, דחיית סיפוקים נדחקה לשוליים, ומה שאי אפשר היה לשלם עליו במזומן נרכש באשראי ובתשלומים. האווירה המשוחררת השכיחה את חשיבות החסכונות הכספיים, אחת מיני סיבות רבות שהובילו למשבר כלכלי נוסף. הלקח לדור הבא: השתמשו באשראי בחוכמה ואל תבזבזו יותר ממה שאתם מרוויחים. 
 
צילום: shutterstock

ה-X (1965-1981) – זינוק אדיר בשיעור הגירושין בעולם השאיר ילדים רבים בבית לבד או בהשגחת איש מקצוע אחר, מה שתרם לנטייה לעצמאות של בני הדור. הם החלוצים ביזמות, אוהבים את העובדה שיש עסק בבעלותם וצופים בו גדל בגאווה והיו הראשונים להיות מעורבים באופן פעיל בתכנון הפרישה שלהם. בני הדור מחפשים אחר מידע בנושאים פיננסים בהיקפים גדולים יותר מאלו שלפניהם, ומכאן נובע הלקח הדורי: השכלה וידע פיננסי הם המפתח להצלחה כלכלית. 

ה-Y (1981-1995) – הם ניצבים בפני אתגרים כלכליים רבים. בשורת הלקח לדורות הבאים (דור ה-Z ודור האלפא) מבקשים באפרייסן להנחיל לכם את המסר הבא: ״שלטו ברמת החוב וההוצאות וחפשו אחר משאבים שיאפשרו לבריאות הכלכלית להשתפר״. 
 
אז מה קרה בין דור ה-X לדור ה-Y? תלוי את מי שואלים. 
 
הנוער של היום
 
במחקרם של בני הזוג ד״ר תמר אלמוג ופרופסור עוז אלמוג הוגדר דור המילניום הארץ-ישראלי כ״דור תמורה, שנולד לעידן הדיגיטלי והגלובלי, והוא סופג לתוכו את השינויים החיכוכיים שמתרחשים במעבר מחברה לאומית לחברה גלובלית, לטוב ולרע. לחברה הישראלית הוא מציב אתגר מיוחד, בשל הרקע ההיסטורי שמתוכו נולדה והתפתחה״. גלובליותו של הדור היא גם זו שהעניקה לו כינויים רבים מספור: הדור הלא מרדני, דור הבומרנג, העצמי, ה״תסתכלו עלי״, הסיפור המיידי, ה״יהיה בסדר״, דור הלייק ושמות בעלי ניחוח גנאי אחרים. בעקבות פרסום מחקרם בספר "דור ה־Y: כאילו אין מחר”, התראיינו השניים לרענן שקד בידיעות אחרונות ושטחו את עיקרי טענותיהם כלפי בני הדור בהכללה והפנו גם אצבע מאשימה כלפי ההורים הנושאים באחריות.
 
בפרק השלישי מבין 16 הפרקים המרכיבים את דו״ח המחקר, עוסק הזוג אלמוג בהרגלי הצריכה של בני דור ה-Y, שעבורם הקניה היא בילוי. פלח השוק הזה נחשב למבוקש ביותר באותה התקופה, ותקציבי הפרסום הופנו לעברו. ״אף של-Yניקים יש תודעה קניינית מפותחת ועל אף שהם יודעים לעשות סקרי שוק ולהוציא מהכסף שלהם את המקסימום, רבים מהם קונים בצורה לא שקולה ולא מדודה״, כותב הזוג בספר ומציין גם את ״דמי הכיס״ הנצחיים מההורים, קומבינות הישרדות יצירתיות, היעדר חיסכון לעתיד, היעדר השכלה פיננסית והאמונה שיום יבוא ו״נביא את המכה״. 
 
צילום: shutterstock
 
״הבנתם הכל לא נכון״
 
עד מהרה הגיעה התגובה של נציגת בני הדור בעיני רבים, ובעשרת הטורים שפורסמו במגזין סוף השבוע של Mako שטחה צליל אברהם את טענות הנגד שלה (כמעט) לכל טענה כזו. ״הדור שאתם כתבתם ספר שלם שמשמיץ אותו, שהאשמתם אותו בציניות ובניהיליזם, קיבל מכם מדינה רדופת מלחמות וטרור, עם שוק עבודה חרב ונצלני, קופות פנסיה ריקות, מחירי דיור לא אנושיים ועתיד שדוד. כן, שדוד – כי בעלי הדירות שגורפים את שכר הדירה שלנו, והמרצים שחיים מרווחי שכר הלימוד שלנו, והמעסיקים שגורפים את רווחי העבודה הקשה שלנו – הם בני הדור שלכם״ כתבה למשל אברהם בתגובה לטענת עוז ש״הפוליטיקה לא בוערת כאש בעצמותיהם". 
 
בסדרת הטורים עסקה אברהם בסוגיות שונות מנקודת המבט הדורית כולל שוק העבודה, סוגיית ההשכלה הגבוהה, המגורים אצל ההורים, בתי הקפה והמסעדות המלאות ו״למה הבוסים שלנו חושבים שאנחנו בכיינים?״. אבל אם יש משהו שאברהם לא חולקת עליו זה העובדה שהיא ובני דורה אכן תקועים מבחינה פיננסית, עובדה שזכתה לאחרונה לחיזוק נוסף בפרויקט של הגרדיאן הבריטי שהכריז כי  השילוב בין אבטלה, חובות, גלובליזציה ועליה במחירי הדיור יוצר פער בין-דורי חסר תקדים, ולצעירים יש סיכוי הרבה יותר נמוך להיכנס למעגל האושר של העולם המערבי, גם אם יעבדו ממש קשה ואולי אפילו לא יתבכיינו בדרך. 
 
תפסיקו לתרץ תירוצים
 
בפני כל דור ניצבו האתגרים הפיננסיים שלו, אבל השיעורים והלקחים שנלמדו לאורך הדורות יכולים לסייע לנו לייצר אופק כלכלי חזק לעצמנו. כדי ללמוד מניסיונם של מנוסים מאיתנו, חשוב לשאול את ההורים (או בני-דור-אחר אחרים) על ניסיונם ועצותיהם – אתם עשויים להיות מאוד מופתעים ממה שאתם מגלים. בדומה לכך, אם אתם הורים בעצמכם ותוהים לגבי אופקם הכלכלי של ילדיכם, אל תקלו ראש בבחירת אפיקה ההשקעה והחיסכון לילדיכם במסגרת תוכנית ״חיסכון לכל ילד״, ואם יש באפשרותכם להפקיד לחיסכון נוסף ונפרד, הרי שהמתנה הבין-דורית תעניק לו נחיתה מעט יותר רכה בצעדיו הראשונים בעולמם של הגדולים. 

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן