מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הריון ולידה > הריון

בדיקות חובה: איזה בדיקות צריך לעשות בהריון ובאיזה שלב חשוב לעשות אותן?

מאת: מערכת טיפת חלב ברשת | פורסם: 4/9/2017
בדיקות חובה: איזה בדיקות צריך לעשות בהריון ובאיזה שלב חשוב לעשות אותן?

עברת את השבוע ה-16 להריון. אלה הבדיקות שמומלץ לך לעשות אחרי סקירת המערכות המוקדמת

בשעה טובה, סיימת את השבוע ה-16 להריון וסקירת המערכות המוקדמת מאחוריך. עד עכשיו הצלחת לאסוף, יחד עם הגניקולוג שלך, מידע רב וחשוב על התפתחות העובר.  
 
מה עשינו עד עכשיו?
 
בשבוע 6 להריון כבר רואים את שק ההיריון (שגיאה נפוצה לספירת השבועות: הספירה היא של 6 שבועות מהיום הראשון לווסת האחרונה ולא 6 שבועות מיום ההתעברות). שבוע לאחר מכן גודל העובר כבר 1 ס"מ ויש לו דופק סדיר של כ-160 לדקה. עוד שבוע חלף והעובר כבר נע במי השפיר שבחלל שק ההיריון.  
                               
העובר ממשיך בקצב גדילה מהיר ובשבוע 11-12 להריון ביצעת את בדיקת השקיפות העורפית. מטרת הבדיקה היא להעריך את הסיכון לתסמונת דאון בעובר בהשוואה לסיכון לתסמונת בנשים בגיל זהה, באוכלוסייה הכללית. חישוב הסיכון לתסמונת נקבע על פי עובי עורף העובר, אורך גופו (נמדד באולטרסאונד) וגיל היולדת.                
                                                                                
ניתן לשפר את חיזוי הסיכון לתסמונת על ידי בדיקת דם הנעשית בסמוך לבדיקת השקיפות העורפית ונקראת "סקר ביוכימי שליש ראשון". בנוסף לכך, ניתן לבצע בדיקת סקר נוספת כמו בדיקת דם בשם NIPT, המשווקת באופן פרטי בלבד, על ידי מספר חברות מסחריות. 
 
מהי הבדיקה? בדיקת NIPT מאפשרת ניבוי טוב לסיכון לתסמונת דאון עם 99% דיוק. יחד עם זאת חשוב לדעת, גם בדיקת NIPT  היא בדיקת סקר סטטיסטית בלבד, עם דיוק נמוך יותר באבחון תסמונות נוספות. בכל מקרה, יש לאמת את התוצאה על ידי בדיקת מי שפיר שהיא אבחנתית (בודקת את מצב ההריון באופן אמתי ולא סטטיסטי) וסופית.                                                                                                   
בהמשך לביצוע השקיפות העורפית וסקר ביוכימי שליש ראשון, נהוג לבצע סקירת מערכות מוקדמת בשבועות 15-16 להריון. בבדיקה הזו סוקרים את גופו של העובר בצורה מדוקדקת - את מערכת העצבים, המוח, הפנים, הלב, מערכת העיכול והשתן, מערכת השלד וכלי הדם.
 
איזה בדיקות מומלצות אחרי סקירת מערכות מוקדמת?
 
זמן קצר לאחר הסקירה המוקדמת, בשבועות 16-19 להריון, מומלץ לבצע בדיקת דם נוספת בשם "סקר ביוכימי שליש שני" או בשם העממי "בדיקת חלבון עוברי" או "תבחין משולש". הבדיקה אינה פולשנית ואין בה כל סיכון לאם או לעובר. אל הבדיקה יש להביא את תוצאות בדיקת האולטרסאונד האחרונה או את בדיקת השקיפות העורפית, כדי לאמת את גיל ההיריון. בבדיקה נבדקים שלושה חלבונים בדם האם: חלבון עוברי – AFP, גונאדוטרופין שליתי – HCG ואסטריול חופשי UE-3. את תשובות הבדיקה מקבלים עד 7 ימי עבודה.
 
תוצאות הבדיקות ואיך ממשיכים
 
כשתוצאת החלבון העוברי ב"סקר ביוכימי שלישי שני" נמוכה מידי, הסיכון עולה לתסמונת דאון בתינוק. אם משלבים את תוצאות בדיקת החלבון העוברי עם תוצאות השקיפות העורפית ותוצאות סקר ביוכימי שליש ראשון,  מעלים את האפשרות לחיזוי לתסמונת דאון ל-90%. אבל כל אלה הן בדיקות סקר סטטיסטיות. על מנת לקבל תשובה עם 100% ודאות, יש לבצע בדיקת מי שפיר.   
 
כשתוצאת החלבון העוברי גבוהה באופן חריג, יתכנו מומים מולדים בעובר ובעיקר במערכת העצבים של העובר, פגמים בלב ובדופן הבטן.  
 
לכן, במצב כזה יש לבצע בדיקת אולטרסאונד מכוונת לאברים אלה וגם לפנות לייעוץ גנטי. 
 
בייעוץ הגנטי נלקחות בחשבון תוצאות סקר ביוכימי שליש ראשון ושני, תוצאות סקירת המערכות המוקדמת ומחלות אחרות במשפחה ובדרך כלל מומלץ על ביצוע בדיקת מי שפיר. בניגוד לבדיקות דם ובדיקת NIPT, שהן בדיקות סקר - בדיקת הכרומוזומים של העובר באמצעות בדיקת מי שפיר היא אבחנתית וסופית. 
 

 
סקירת מערכות מאוחרת
 
על פי סדר הבדיקות הרגיל, מבצעים בין שבועות 21-24 את סקירת המערכות המאוחרת. את הסקירה המאוחרת מומלץ לבצע לכל הנשים בהריון.  יש לדעת שבדיקת הסקירה לא מזהה בשום אופן 100% מהמומים, אלא בסביבות 90% מהמומים הגדולים. בדיקת הסקירה מתבצעת על ידי אולטרסאונד, היא אינה פולשנית ולא משתמשים בה בקרינה מייננת. היא בטוחה לנשים בהיריון, לעוברים ולבני המשפחה הצופים בבדיקה.
 
הסקירה מבוצעת אך ורק על ידי רופאים מומחים בנושא. בסקירת המערכות השניה בודקים שנית את כל מה שנבדק בסקירה המוקדמת ובנוסף לכך אברים שונים, בעיקר במוח, אותם לא ניתן היה לזהות מוקדם יותר. הבדיקות, שמבוצעות בקופות החולים כוללות את המינימום הנדרש כפי שהוגדר ע"י החברה הישראלית לאולטרסאונד והאיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה. 
 
בדיקות שנעשות במסגרת פרטית כוללות בנוסף סקירת אברים מורחבת מעבר לרשימת המינימום וכל רופא יכול להרחיב את מסגרת הבדיקה ולהוסיף בדיקת אברים לפי רצונו. לדוגמה, רשימת המינימום מחייבת להדגים קיום של כף יד. 
 
בני זוג שרוצים סקירה רחבה יותר שתדגים גם אצבעות יפנו לסקירת מערכות מורחבת באופן פרטי. 
 
האם לבצע בדיקת מי שפיר?
 
גם כשבדיקת החלבון העוברי תקינה, עולה השאלה אצל האשה בהריון, האם לבצע בדיקת מי שפיר? 
 
רופא הנשים יסביר לך, שעל פי הנחיות משרד הבריאות, קיימת המלצה לבצע בדיקת מי שפיר בהריונות עם מהלך תקין ובסיכון נמוך לסיבוכים רק בגיל 35 ומעלה. 
 
הסיבה לקביעה היסטורית זו של משרד הבריאות, היא סיכון מוגבר לתסמונת דאון ככל שעולה גיל האישה בהריון. סיבות אחרות להמלצה על בדיקת מי שפיר כוללות מום בעובר, שנצפה בסקירת מערכות מוקדמת או כשיש ליולדת בן משפחה עם מום מולד.
 
ומה באשר ליולדת צעירה עם מהלך הריון תקין אשר בצעה את בדיקות הסקר וסקירת מערכות מוקדמת שהיו תקינים? זה המקום להעיר, שבמסגרת מעקב הריון רגיל לא נהוג אצל נשים צעירות  לבדוק את הכרומוזומים של העובר . הכרומוזומים מכילים את החומר התורשתי ואילו עודף  או חוסר בכרומוזום עלול לגרום לפגיעה בהתפתחות הילד.      
 
אישה צעירה בהריון רגיל שלא בצעה בדיקת מי שפיר יולדת למעשה תינוק בלי שנבדקו 46 הכרומוזומים שלו. הסיכון שימצא פגם באחד הכרומוזומים שבתא הוא 1:200. אחד מ 200 ילדים יכול להיוולד עם פיגור בהתפתחות גופנית ונפשית ואפילו בספקטרום האוטיסטי. רק בדיקת מי שפיר [ואף בדיקת דם אחרת] יכולה לבדוק את כל הכרומוזומים של העובר. גם כשלא ניתן מימון לבדיקת מי השפיר על ידי משרד הבריאות או קופת חולים, ניתן לבצע את הבדיקה באופן פרטי על מנת לוודא סופית שהעובר יוולד ללא מום גנטי. 
 
למה מומלץ לעשות גם בדיקת שבב גנטי?
 
לאחרונה יש שיפור בכושר האבחון של בדיקת מי השפיר. 
 
בשיטה המסורתית נבדקו הכרומוזומים של העובר במי השפיר באמצעות מיקרוסקופ. היום קיימת שיטה מעבדתית חדשה לבדיקת הכרומוזומים אשר התקבלו ממי השפיר שהיא מדויקת ומורחבת יותר. 
 
באמצעות טכניקה מולקולרית זו הנקראת בדיקת "שבב גנטי" ניתן לזהות תוספות או חסרים זעירים בכרומוזום. בשיטה זו ניתן לאבחן פי 5 יותר בעיות בכרומוזומים בהשוואה לבדיקת מי השפיר הרגילה. הפרעות כאלה כוללות בעיות התפתחותיות ושכליות ואפילו כ-10% עד 20% מהמקרים של אוטיזם. בדיקת ה"שבב הגנטי" תחליף בעתיד הקרוב את בדיקת המעבדה המיקרוסקופית. התשובות מתקבלות כבר אחרי שבועיים, הן מדוייקות יותר ובודקות חלקים נוספים בתוך מבנה הכרומוזום.  
 

המאמר מאת פרופ' יוסי שלו, רופא בכיר ביחידת אולטרסאונד נשים ואחראי על תחום אולטרסאונד פולשני במרכז רפואי וולפסון. מעוניינים לקבל מידע נוסף ויעוץ אישי? בקרו באתר "מי שפיר - מרכז מידע ויעוץ אישי אונליין".

 

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן