הריונית/אימא יקרה הכיני את עצמך  - תלמדי לסנן עצות, דאגות, הערות מכל עבר ופעלי על פי מה שנכון לך ולתינוקך. ממליצה לך לבחור מקור תמיכה וידע אחד שתסמכי עליו לאורך כל הדרך. 

מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הריון ולידה > לידה

פגים - על תזונה, טיפול, סכנות, התפתחות ועוד

מאת: אילה גרבר | פורסם: 6/8/2014
פגים - על תזונה, טיפול, סכנות, התפתחות ועוד

כללי
    
    
ילוד הנולד לפני תום השבוע ה 37 נחשב פג - PRETERM. לידת פג מתרחשת ב- 5 עד 10 אחוז מכלל ההריונות. 

בעבר הגיל הכי מוקדם שלפג היה סיכוי לשרוד היה 28 שבועות. עם התקדמות הטכנולוגיה והידע הרב על הריון והטיפול בתינוק, ניתן היום להציל פגים שנולדו בשבוע 22 להריון, במשקל 500 גרם ומעלה. הבעיות שצריך להתמודד עימם קשות יותר ככל שהפג קטן יותר ותלויות בתפקוד מערכת העצבים המרכזית ובשלות הריאות לקליטה מספקת של חמצן.
    
לידת פג קטן, הרבה לפני מועד הלידה, גורמת למשבר במשפחה בעקבות הבעיות הרבות שנתקלים בהם עם לידת הפג. בלידת פג נוצר פער עצום בין צפיות ההורים לתינוק הנולד.

הציפייה הטבעית של ההורים היא לתינוק "מושלם" - גדול ויפה. ההכנה לקראת התינוק מתבצעת במהלך חודשי ההריון בעיקר מהשלב בו מרגישים את תנועות העובר.

 

תינוק שנולד טרם זמנו קוטע את ההכנה הנפשית שההורים זקוקים לה עבורו. וגם התינוק - הפג הקטן - דורש טיפולים מיוחדים ונמצא בסכנת חיים בחלק מהפעמים. התוצאה היא שההורים נקלעים בפתאומיות למצב שלא התכוננו לו, ובפני התמודדות קשה שתבוא לידי פתרון בתהליך ממושך. תהליך זה כולל את תקופת ההלם הראשוני הכולל פעמים רבות גם הכחשה. בשלב זה נוטים ההורים או אחד מבני הזוג להתעלם מהתינוק ונמנעים מליצור עמו קשר. יש הרבה אמביוולנטיות ביחס ובתגובות כלפי המצב. תגובות של עצב, כעס וחרדה. לאחר מכן מגיעה תקופת ההסתגלות וארגון מחדש בו נוצר קשר בין ההורים לתינוק. לתהליך יש השפעה והשלכות על התפקוד המשפחתי, פגיעה בתעסוקה ובחיים החברתיים. לעיתים החברה לא יודעת כיצד להתייחס למשפחה הנמצאת בתהליך זה.
    
    
הפג הקטן שונה מתינוק וזקוק לטיפול מיוחד. גישה מקובלת היום בפגיות ברחבי העולם היא שיטת ה"קנגורו" לפיה מומלץ להורים לשבת על כורסה בחצי שכיבה להניח את תינוקם על החזה במגע ישיר בלי בגד שיחצוץ ביניהם, ולהחזיקו כך מספר שעות ביום. מחקרים הראו שהתינוק נהנה מחום גופו של ההורה, הוא חש את קצב נשימתו ודופק ליבו של ההורה והדבר מסייע לטיפול וזירוז ההבשלה של פגים קטנים, וגורם להורים הנאה.
    
ממשיכים לחשב את גיל הפג לפי שבועות ההריון אילו היה ממשיך לגדול ברחם - כאילו עדיין לא נולד. המינוח הוא גיל מתוקן.
    
    
תזונה והתפתחות
    
    
לפגים תזונה מתאימה מיוחדת ומועשרת בקלוריות שומנים, חלבונים, סוכרים, ברזל וויטמינים, הניתנת להם עד להגיעם למשקל של 3 ק"ג. אח"כ גומלים אותם בהדרגה תוך מספר ימים ועוברים לתזונת תינוקות רגילה. 

פעמים רבות מחליטים להשאיר את התינוק עם תזונה מועשרת לאורך תקופה ארוכה על מנת להשפיע על האצת הגדילה של הפג. לא פעם נתקלים בבית עם התמודדות בבעיות האכלה של הפג כמו מציצה חלשה ופליטות. גדילת התינוק מהווה מוקד מרכזי לדאגה במשפחה מאחר והגדילה מהווה אפיון לבריאות התינוק.
    
הפג משתחרר הביתה בגיל מתוקן של 36 שבועות, כאשר משך שבוע היה כבר בלי אפנאות (בגיל 34 שבועות מתוקן מתאזנת בקרת הנשימה) ובמשקל של לפחות 2 ק"ג, יודע לשמור על חום גופו, אוכל היטב מבקבוק ועולה במשקל. יש להלביש את התינוק בבגדים חמים ולשמור על חום גופו. התינוק הפג ישן מרבית היום וזה חשוב להתפתחותו התקינה.

בגיל 28 שבועות מתחילה מציצה. בגיל 33-34 בערך מסתדרת הבליעה.
    
גיל מתוקן משמש להערכה התפתחותית ולהצבה על עקומות גדילה. במעקב נוירולוגי מתקנים עד גיל שנתיים, בעקומת גדילה לגובה עד גיל 5 שנים, עקומות משקל עד גיל שנתיים ועקומת היקף ראש עד גיל שנה. תינוקות שנולדו במשקל הנמוך מ 1.5 ק"ג צריכים להמשיך במעקב וטיפול של המכון להתפתחות הילד .
    
    
סכנות ובעיות רפואיות
    
    
בעיות נשימה - RDS, Respiratory Distress Syndrome
    
בתוך הריאות יש נדיות שהן מעין בלונים קטנים המחוברים בצרורות כמו אשכולות ענבים. החל משבוע 23 להריון מתחיל להיווצר חומר הנקרא סורפקטנט שתפקידו לעזור לנדיות להישאר מנופחות מרגע הנשימה/השאיפה הראשונה ואחר כך עם כל נשיפה להשאיר נדיות נפוחות עם אויר בתוכן.

הסורפקטנט ממשיך להיווצר בריאות העובר ומגיע לכמות מספקת שתעזור לנשימה בסביבות שבוע 28-32 להריון. תינוק שנולד במועד מוקדם יותר יתקשה בנשימה בגלל חוסר בסורפקטנט, ומפתח מצוקה נשימתית בדרגות שונות.

כיום קיים טיפול על ידי סורפקטנט המופק מפרות או בהנדסה גנטית הניתן לפגים צעירים מיד לאחר הלידה ועוזר בהפחתת התמותה מתסמונת המצוקה הנשימתית וכמו כן מקבל הפג עזרה על ידי הנשמה מלאכותית, וכך שומרים על רמת חמצן נאותה בדמו של התינוק.
    
ריאות לא מפותחות, וחשיפת הריאות לריכוז גבוהה של חמצן וללחצי ההנשמה כדי לספק אויר עשיר בחמצן, גורמים לעיתים לסיבוכים בדרכי הנשימה. לעיתים זקוקים הפגים להנשמה והעשרת חמצן לאורך תקופה ארוכה ואף להמשך טיפול בחמצן עם שחרורם הביתה.
    
תופעת האפנאות: הפסקות נשימה - הפג מפסיק לנשום באופן פתאומי למשך 15 - 20 שניות מלווה לעיתים בברדיקרדיה - ירידת דופק. התופעה שכיחה בעיקר בזמן שינה. בקרת נשימה מתאזנת בשבוע 34.
    
    
בעיות לב וכלי דם
    
בזמן ההריון העובר אינו מבצע נשימה, וחמצון הדם נעשה דרך השליה מדם האם. קיים מעבר בין הוריד הראשי העליון שמעל הפרוזדור הימני בלב ובין העורק הריאתי הנקרא "דוקטוס ארטיוזוס". מעבר זה מאפשר לדם לעקוף את הריאות ולזרום ישירות לעורק הריאתי, ומשם לאבי העורקים שמזרים את הדם דרך העורק הטבורי לשליה.

 

בתינוקות בשלים מיד אחרי הלידה, עם הנשימות הראשונות הריאות מתמלאות באוויר, וזרימת דם לריאות והלחץ בכלי הדם הריאתיים גורם לסגירת הדוקטוס. בפגים בגלל בעיות נשימה הדוקטוס לא נסגר ולכן יש להם בעיות עם חמצון הדם הגורם לגוון כחול על פני העור. הפג מקבל תרופה הנקראת אינדומד שעוזרת בסגירת הדוקטוס ומשפרת את חמצון הדם.

בעיה נוספת הינה אי ספיקת לב - פעילות לקויה של הלב כתוצאה מאי ספיקה נשימתית בעיה המטופלת בתרופות.
    
    

דימום תוך מוחי - IVH ,Intra Vertebral Hemorrhage
    
דימום תוך מוחי - דימום בתוך חדרי המח נראה בדרך כלל ב-72 השעות הראשונות לחיים והוא קיים בדרגות שונות. בדרגות אחד ושתיים הדימום תופס נפח של 10 עד 50 אחוז מנפח חדרי המח ובדרך כלל תינוקות אלה יחלימו.

 

דימומים בדרגות שלש וארבע שכיכות יותר בפגים במשקל של פחות מק"ג אחד, נפח הדימום תופס למעלה מ 50 אחוז מנפח חדרי המח ואף בריקמת המח. בתינוקות אלה קיים סיכוי גבוה לסבול בעתיד מפיגור שכלי ומוטורי. פגים עם דימום מסיבי בדרך כלל ימותו. הפרוגנוזה תלויה במיקום, בכמות הדימום ובמידת חוסר החימצון של המח - אספיקציה.
    
    
הידרוצפלוס
    
כללי: זהו מצב בו קיימת הצטברות נוזלים בתוך חללי המוח היוצרים לחץ תוך גולגלתי ונזק לריקמת המוח, גדילה מואצת של חדרי המוח, וגדילת הראש. מצב זה נגרם עקב חסימה בתעלה הבין-חדרית שמפריעה לספיגת הנוזל הנודד בין עמוד השדרה והמוח וגם במקרים של דימום תוך מוחי. הטיפול במצבים אלה הוא כירורגי - יוצרים צינור מעבר הנקרא שנט מחדרי המוח המנקז את הנוזלים וגורם להורדת הלחץ על חדרי המוח ורקמת המוח.
    
פירוט: הידרוצפלוס אינה מחלה אלא מצב המבטא בעיות הקשורות בליקוי של זרימה וספיגה של נוזל ה CSF שהוא הנוזל הזורם במוח ובעמוד השדרה.

במצב זה יש ריבוי של נוזל ה CSF , הנוצר במוח בחדרים השלישי והרביעי ברובו והשאר ממקור מוחי אחר. נפח נוזל ה CSF בתינוק הוא בערך 50 מל"ל והוא זורם בעיקר מחוץ לחדרי המוח. הנוזל זורם בהשפעת לחץ הקיים בין מערכת חדרי המוח והורידים. במצב של הידרוצפלוס קיימת היצרות בצינור

שממנו מופרש הנוזל והוא מתרבה במוח וגורם לגדילת חדרי המוח וללחץ תוך מוחי. לחץ זה יכול להשפיע על תאי המוח ולגרום לנזק בלתי הפיך.

ידועים מצבים נוספים של הידרוצפלוס בתינוקות הנובעים מדלקת קרום המוח או מדימום תוך מוחי בפגים הנובע מחוסר בשלות. הסימן הבולט לאבחון של הידרוצפלוס בתינוקות הוא גדילת ראש מואצת. בנוסף לכך, המרפס הקדמי מאד גדול ובולט החוצה והורידים שעל הקרקפת מורחבים.

המצח נראה רחב והאישונים בעיניים נראים שקועים בקרקעית העין כמו שקיעת השמש. סימנים אחרים מתבטאים באי שקט, אדישות, חוסר תיאבון, והקאות. הטיפול לרוב דורש ניתוח בו מבצעים שנט שזהו צינור המחבר בין חדרי המוח לחלל הבטן. ילדים אלו נמצאים בסיכון גבוה לזיהומים, ונכויות התפתחותיות שונות כולל בעיות זיכרון, בעיות ראיה ופזילה. לחלק מהילדים יהיו בעיות התנהגות ואגרסיביות. ילדים אלה זקוקים למעקבים ארוכי טווח לאורך הגדילה שלהם.
    
    
PVL
    
זהו נזק לרקמת המוח הלבן - מערכת העצבים, נזק קשה ביותר עם אחוזים גבוהים לפגיעה מוחית קבועה. הבעיות מתבטאות בהפרעות מוטוריות שונות, בעיות ראיה ושמיעה ועד הפרעות מנטליות.
    
    
אנמיה - חוסר בכדוריות דם אדומות וברזל
    
נובע מדימומים שונים ולידה מוקדמת שבעקבותיה לא התמלאו מחסני הברזל של עובר. אנמיה קשה מטופלת באמצעות מתן מנות דם, ותרופות. במקרים של אנמיה קלה הטיפול הוא מתן ברזל בטיפות.
    
    
זיהומים
    
לתינוקות אין התנסות בהתגוננות בפני חיידקים ולכן המערכת החיסונית עדיין לא מפותחת. בפגים קימת בעייתיות גדולה יותר משום שלא הספיקו לקבל נוגדנים מהאם העוברים דרך השליה בטרימסטר האחרון להריון. הפגים חשופים לזיהומים שמקורם בבדיקות פולשניות רבות שהפג עובר.
    
    
צהבת פיזיולוגית
    
זו הינה צהבת הנגרמת על ידי רמות בילירובין גבוהות בדם. בילירובין הוא תוצר לוואי של פירוק כדוריות דם אדומות בדם. כאשר נולד התינוק והוא מתחיל לנשום, ריאותיו מתמלאות בחמצן וכדוריות הדם האדומות הנושאות את החמצן בדם צריכות לעבוד פחות ולכן חלקן מתפרקות, כתוצאה מכך יש    שחרור כמויות גדולות של בילירובין לדם.

 

בדרך כלל הבילירובין עובר בכבד, נספג דרך המעי ומופרש בצואה. תינוקות ובמיוחד פגים שאצלם האיברים הפנימיים עדיין לא התפתחו במלואם, אינם מסוגלים לסלק את הבילירובין מהדם, ורמתו בדם עולה. זה גורם לגוף להיהפך לצהוב, וברמות גבוהות במיוחד הבילירובין שוקע במוח ויכול לגרום לנזק מוחי. תינוקות ופגים המגיעים לרמות גבוהות של בילירובין יטופלו בפוטו. זהו הליך של קרני אור המוקרנים על גופו הערום של הפג ועוזרים בפירוק הבילירובין שבעור וסילוקו.
    
    
NEC - Necrotizing EnteroColitis
    
אחת הסכנות שהפג הקטן עומד לפניו היא מחלת NEC הגורמת נמק של המעי. ככל שהתינוק קטן יותר הסיכוי שלו ל-NEC גדול יותר. לכן נזהרים מאוד בקצב בניית האוכל. בתינוק קטן מאוד תינתן תזונה תוך וורידית. כשהתינוק מסוגל לעכל אוכל יתחילו בהדרגה האכלה דרך זונדה. בבית החולים מבצעים חישובים מדויקים מאוד לנפח האוכל ודילולו. קיימות בעיות אכילה רבות כי מערכת העיכול לא התפתחה במלואה, כמו כן קיימות בעיות מציצה הקשורות לגיל העובר. פג שהסתבך ב-NEC מגיע לניתוח   כריתת מעי בחלק עם הנמק וכל הסיבוכים נובעים מכך.
    
    
    
אפיונים התנהגותיים
    
    
תופעות


    1. מתקשה להירגע
    2. מתקשה במעבר ממצבי עוררות
    3. רפלקסים חלשים
    4. רתיעה ממגע
    5. בכי חלש
    6. תנועתיות רבה - לא ממוקדת
    7. שינה שטחית לא שקטה
    8. ערנות מוגבלת
    
    
רפיון הגוף
    
טונוס שרירים אצל הפג - התחזקות השרירים - באזור הרגליים גבוהה יותר מאשר בגוף. כתוצאה מכך הפג הרבה יותר רפוי מתינוק רגיל, הוא נע פחות ולכן חשוף יותר לאיבוד חום ולסכנות. חשוב לאסוף את הילד ולחבק אותו. על ידי כך הפג חש את גופו יותר טוב, ולומד לשלוט על איבריו.
    
    
הבעות פנים
    
המימיקה בפנים - הבעות, מתפתחות רק בשבוע 37 ולכן הרבה פעמים רואים חוסר מבע מהפגים, גורם המשפיע על הקשר בין הפג להוריו.
    
    
התרגשות מגרוי
    
הביטציה מאוחרת - התרגשות מגירוי. תינוק שמראים לו תמונה, בפעם הראשונה יתרגש ממנה, וככל שמראים לו אותה פעמים נוספות הילד פחות מתרגש ממנה. אצל הפג ההביטציה מאוחרת, כלומר הוא ימשיך להתרגש מהתמונה כל פעם מחדש.
    
    
טמפרמנט הפג
    
הפג הוא בעל סף רגישות נמוך, נוח לבכות, מתקשה לבטא את צרכיו וממעט במתן משוב חיובי. הוא מופנם, זועף ולא שקט. ממעט לפקוח עיניים וממעיט בקשר בין הסובבים אותו.
    
    
תגובה לגרויי יתר
    
פג לא הגיע לרמת בשלות של קליטת גירויים רבים והוא עלול להגיע למצב של גרוי יתר. הוא בורח מהמצב הזה באופן פיזיולוגי - גירויים רבים מדי יכולים לגרום לו להתדרדרות פיזית המשפיעה על הדופק והנשימות.
    
    
בעיות מאוחרות
    
פגים עשויים לסבול מבעיות שמתגלות רק תקופה מסוימת לאחר הלידה. לפעמים הבעיות מתפתחות  כתופעות לוואי לטיפולים בפג. להלן רשימת בעיות אפשריות:
   
    1. פגיעות במבנה החיך ובקיעת השיניים, עקב טיפול נשימתי ארוך באינטובציה - צינור המוחדר דרך הפה לריאותיו של התינוק.
   
    2. בעיות ראיה - ROP - RETINOPATHY OF PREMATURITY, זהו סיבוך הנובע מגדילה לא נורמלית של כלי דם בעיני התינוק. שכיח ביותר בתינוקות שנולדו יותר מ 12 שבועות מוקדם מדי. תהליך גדילת כלי הדם מסתיים מספר שבועות לפני לידה בזמן, ואצל פגים קטנים התהליך לא הושלם, ומחוץ לרחם גדילת כלי הדם עשויה להיות תקינה או לא נורמלית, דבר המשפיע על התפתחות הROP. הטיפול הוא על ידי מעקב צמוד של רופא עיניים. לרוב הבעיה מסתדרת בעצמה, בדרגות קשות יותר מתבצעת התערבות כירורגית, במקרים קשים במיוחד הפג יגיע למצב של עיוורון, שכיח יותר בפגים במשקל מתחת לק"ג אחד. פגים שהיה להם ROP סובלים יותר מבעיות של קוצר ראיה וזקוקים למשקפים,    חשופים יותר להתפתחות עין עצלה ופזילה. יש להמשיך במעקב ראיה אצל רופא עיניים. חשוב לציין שפגים רבים יהיו ללא בעיות ראיה כלל.
   
    3. בעיות שמיעה - ירידה בשמיעה עד חירשות עקב פגיעה מוחית או כתופעות לוואי לטיפולים תרופתיים.
   
    4. מוות בעריסה - מוות בלתי צפוי של תינוק בריא.
   
    5. בעיות התפתחותיות - מוטוריות ושכליות עקב פגיעה מוחית.
    
    
תזונה והנקה
    
חלב אם מוכן מיד לאחר לידת תינוק, גם לאחר לידת פג. חלב האם לאחר לידת פג הינו מיוחד ומתאים בדיוק לפגים והוא שונה מעט בתוכן לעומת חלב אם לתינוק שנולד בזמן. מכיל יותר נוגדנים ותאים אחרים העוזרים בפני זיהומים חיידקיים. הקולוסטרום - חלב אם בימים הראשונים להנקה מכיל נוגדנים מסוג IgA המספק חיסון פסיבי לתינוק וחשוב בעזרה במניעת זיהומים.
    
תינוקות רבים שנולדו קטנים מאד אינם מסוגלים לינוק, או לאכול חלב בימים הראשונים או מעבר לכך, ובינתיים יקבלו האכלה תוך ורידית. בזמן זה כדאי להתחיל לשאוב חלב מהשד על ידי משאבת חלב כדי לעודד את השד ליצור חלב. יש להתייעץ עם הצוות המטפל בפגיה - רופאים/אחיות לגבי החלב השאוב. מה הם התנאים לאחסנתו ושמירה על איכותו וניקיונו, מתי ישתמשו בחלב השאוב וכיצד לעשות זאת, שכן צריך לפעול על פי הגישה בבית-חולים.
    
ברגע שפג קטן מראה סימנים שהוא מסוגל לעכל אוכל אחר, יתחיל לקבל בהדרגה הזנה באמצעות זונדה - צינור הזנה העובר דרך אפו או פיו של הפג לתוך קיבתו. קיימת האפשרות להאכיל אותו בחלב השאוב תוך שיתוף פעולה ותיאום עם הצוות המטפל.

תזונת הפג כוללת תוספים שונים המיוחדים עבורו בגלל גדילתו המואצת, כמו שומנים, חלבונים, סוכרים, מינרלים וקלוריות שאותם מוסיפים לחלב האם. אם האם לא שואבת חלב יקבל הפג חלב מועשר המיועד במיוחד עבור פגים.
    
מוכנות הפג לינוק תלויה בגיל, במצבו וביכולת שלו למצוץ ולבלוע. ההנקה דורשת בהתחלה עבודה רבה והתמסרות מצד האם. פיו של התינוק קטן ולעיתים לוקח מספר ניסיונות עד שמכניס הפג את הפטמה לפיו. ההנקה קשה יותר מאכילה מבקבוק וגם לכך יצטרך הפג להתרגל. אכילה מבקבוק אף היא לא קלה עבור הפג הקטן, ובמיוחד אם יש לו בעיות נשימה ולכן ייקח זמן עד שיתרגל לאכול מבקבוק או לינוק. עד שיתרגל הפג לאכול במציצה, כדאי לאפשר לו למצוץ מוצץ, זה יגרום לו הנאה ואף עשוי לעודד את פעולת המציצה ולהכינו לקראת האכלה בבקבוק או הנקה.

כדאי להמשיך לשאוב חלב עד ליניקות טובות של הפג כדי שכמות החלב בשדיים לא תרד.
    
לאחר השחרור מבית החולים יש לערוך לפג מעקבי משקל בטיפת חלב/רופא מטפל לאחר 24-48 שעות כדי להבטיח עליה טובה וקבועה במשקל.


יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן

 

נגמרו לכם החיתולים? בואו לבקר בחנות שלנו! לחצו כאן