טיפ להנקה מוצלחת: הניקי סמוך ככל האפשר למועד הלידה, בשעתיים הראשונות התינוק ערני מאוד ורפלקס המציצה בשיאו.

מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


תינוקות > התפתחות התינוק

ליקוי שמיעה אצל תינוקות: הדרכים לאיתור וטיפול בבעיה

מאת: אילה גרבר | פורסם: 10/9/2014
ליקוי שמיעה אצל תינוקות: הדרכים לאיתור וטיפול בבעיה

בעבר היה נהוג לבצע בדיקות שמיעה לתינוק בתחנות טיפת החלב. החל מחודש ינואר 2010 חלה על בתי החולים החובה לבצע את בדיקת הסקר,  להפנות את התינוק לרופא הילדים שהוא אחראי לספק הפנייה לבדיקת שמיעה במסגרת קופת החולים. ללא כל קשר לתוצאות הבדיקה, אחראית קופת החולים גם לספק הפנייה לבדיקת שמיעה במכון אודיולוגי לילדים.

מבוא
    
האוזן היא איבר חישה האחראי לשמיעה ולמערכת שיווי המשקל. לאוזן שלושה חלקים עיקריים: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית ולכל חלק תפקיד חשוב בתהליך השמיעה. תהליך השמיעה מורכב משני חלקים עיקריים: ההובלה של גלי הקול והעברה תחושתית עצבית.
    
    בדיקת שמיעה

בדיקת שמיעה
    

בדיקת שמיעה
    
     
כיצד אנו שומעים?
    
גלי קול הבאים מבחוץ עוברים דרך מעבר השמע החיצוני, הוא המעבר המוביל מן האפרכסת באוזן החיצונית אל עור התוף. גלי הקול גורמים לרטט בעור התוף ומשם מגיעים אל האוזן התיכונה שיושבת בתוך עצם הרקה. 

האוזן התיכונה מורכבת מחלל מלא אויר ושלוש עצמימי השמע פטיש סדן וארכובה. עצמות אלה מעבירות את גלי הקול מהאוזן החיצונית אל האוזן הפנימית. האוזן הפנימית מורכבת ממערכת מפותלת של חללים וצינורות שיוצרת את איבר השמיעה ושיווי המשקל באוזן. המבוך הקרומי שהינו סידרה של תעלות וקרומים המחוברים בינהם קשור למערכת שיווי המשקל, והחלל המרכזי בצורת שבלול קשור למערכת השמע. השבלול הוא מבנה סלילי באוזן הפנימית המכיל בתוכו נוזל. גלי הקול מגיעים אל השבלול  ומניעים את הנוזל והוא מתרגם תנודות קול לאותות עצביים חשמליים ומעביר אותם אל המח דרך עצב השבלול המהווה חלק מעצב השמיעה. המוח מעבד את גלי הקול שהגיעו אליו לצלילים ומילים בעלי משמעות.
    
    
יכולת שמיעה וליקויים - כללי
    
ידוע ממחקרים כי עובר ברחם אימו מסוגל לשמוע כבר בשליש האחרון להריון, וניתן לקבל תגובות אוביקטיביות על יכולת השמיעה של התינוק סמוך ללידתו.

יכולת השמיעה של התינוק הינה טובה כשל מבוגר, ולכן יכולת השמיעה של התינוק נבדקת מיד לאחר לידתו על ידי תגובות לגירויים שמיעתיים. בשבועות הראשונים לחייו, התינוק מגיב באופן ברור לעוצמות חזקות על ידי בהלה ורפלקס המורו, מצמוץ עניים או פעילות גופנית אחרת. ליקוי שמיעה יכול להווצר אצל הילדים בכל שלב בהתפתחותם. ברוב המקרים הליקוי קיים מלידה, אך גם מחלות מדבקות מסוימות, תרופות אוטוטוקסיות ופגיעות מח יכולים לגרום להפרעות בשמיעה. ליקוי בשמיעה על רקע תורשי משפחתי אף הוא לא תמיד קיים מלידה ויכול להתפתח במרוצת הזמן. ירידה בשמיעה יכולה להיות בדרגה קבועה, אך יש גם ליקויים המחמירים עם הזמן.
    
חשיבות רבה יש לבדיקות שמיעה עוד בימים ובשבועות הראשונים לחיי התינוק. השמיעה חיונית להתפתחות השפה והדיבור של הילד וכן להתפתחותו הרגשית והחברתית. התפתחות השפה נובעת מחיקוי צלילים וקולות שהתינוק שומע סביבו. תינוקות עם ליקויי שמיעה או חירשות אינם מפתחים שפה ודיבור, או שהתפתחות השפה מתעכבת והדיבור משובש. כמו כן לקויי שמיעה מעקבים את ההתפתחות הסביבתית של הילד (כגון הכרת יללה של חתול).

גילוי ליקוי שמיעתי הוא קריטי. ככל שהגילוי מוקדם יותר, יש סיכוי גבוה יותר להצלת התפתחות השפה ושילוב של מספר ילדים רב יותר במסגרת חינוכית. יש לציין כי היום ניתן להתאים מכשירי שמיעה לתינוקות כבר מגיל 3 חודשים.

 


    
    
גורמים המהווים סיכון ללקות בליקוי שמעתי ועד חרשות
    
    - ליקוי במבנה האוזן
    - ציון אפגר נמוך מ - 4
    - משקל לידה נמוך מקילו וחצי
    - הפרעה בשמיעה היכולה להיות מולדת כתוצאה ממחלה תורשתית
    - הפרעה נרכשת כתוצאה מזיהום בהריון, CMV , אדמת ועוד.
    - הפרעה נרכשת לאחר הלידה כתוצאה מזיהומים חוזרים באוזן תיכונה, או עקב פגיעה באוזן הפנימית או עצב השמע.
    - חשיפה ממושכת לרעש
    - ניוון עצמות השמע
    - שימוש בתרופות הפוגעות בשמיעה
    - גידולים
    
כפי שראינו ליקוי בשמיעה נובע מסיבות שונות. בין ליקויי השמיעה הנרכשים אנו יכולים להבחין בין שני אפיונים שונים. ליקוי שמיעה על רקע הולכתי וליקוי שמיעה על רקע חושי - עיצבי.

גורם הולכתי: נובע בדרך כלל בגלל הפרעה בהובלת גלי הקול. הגורמים לכך הם נוזלים המצטברים מאחורי עור התוף, דלקות חוזרות באוזן תיכונה, ייצור יתר של וקס בחלל האוזן, או חור בעור התוף שיכול להגרם כתוצאה מהפרשה מוגלתית שפרצה מהאוזן התיכונה.

גורמים נוספים העשויים להשפיע על הובלת גלי הקול הם: הסתיידות או צלקות באוזן תיכונה, הרס חלקי או מלא של אחת או יותר מעצמות השמע.

גורם תחושתי - עיצבי: עקב פגיעה באוזן הפנימית כתוצאה מפתולוגיה או נזק לסיבי עצב השמיעה. סיבי העצב אינם מתחדשים ולכן נזק מסוג זה הינו קבוע.
    
    
מעקב
    

מעקב מתמיד אחר התפתחות השפה והדיבור ותשומת לב לטיב קולו והתנהגותו של הילד מהווים כלי נוסף לאיתור ליקוי בשמיעה בילדים אשר לא אותרו בגיל הרך או בילדים ששמיעתם נפגמה בהמשך.  חובה על הצוות המטפל בילדים בגיל הרך להכיר את הסדר והרצף של רכישת שפה ודיבור. סטייה מהנורמה בציוני הדרך מעלה חשד לליקוי בשמיעה ותיקשורת ומחייבת הפניית הילד לבדיקה אצל מומחה. 

חשוב מאוד להיות ערים במיוחד לתינוקות/פעוטות שנוטים לנזלות ודלקות או נוזלים באוזניים באופן כרוני. מצבי חולי אלה עשויים לגרום לירידה בשמיעה ולעיכוב בהתפתחות שפתית וסביבתית. לכן במקרים אלה מומלץ להיות תחת מעקב רופא אף אוזן גרון (א.א.ג) שבהתאם לצורך יפנה לבדיקות שמיעה תקופתיות במכון שמיעה, ולפיהתוצאות יוחלט על טיפול מתאים שיתקן את הירידה בשמיעה.
 

הטיפול יכול להיות באחד האופנים הבאים:


    1. טיפול מונע או תומך.
    2. טיפול אנטיביוטי.
    3. טיפול ניתוחי - כפתורים באוזניים - פעולה המבוצעת ע"י החדרת צינורית דרך עור התוף, שומרת על ניקוז תמידי של הנוזלים באוזן, וירידת הלחץ באוזן התיכונה.
   
   
הסימנים לירידה בשמיעה בילדים הינם:
   
    - הפרעה בהתפתחות השפה
    - שיבושים בהגיית מילים
    - הילד צריך לראות את פני הדובר כדי להבין את הנאמר.
    - מבקש לעיתם לחזור על דברים כאשר מדברים אליו.
    - עצבנות יתר
    - ירידה בריכוז
    - ילד המרבה לשאול מה
    - ילד המתקרב מאד לטלוויזיה או מבקש להגבירה
    - ילד שהפך ללא ממושמע - אינו שומע מה שאומרים לו
    - ירידה בלימודים
    
    
בדיקות שמיעה - כללי
    
מספר בדיקות שמיעה מתבצעות לאורך תקופת גדילתו של התינוק/פעוט. אופן בדיקת השמיעה בתינוקות ופעוטים תלויה בגיל ובאופן הבנת המבחן, ובנתונים הנחוצים אודות יכולת שמיעת הילד.

כמעט כל הבדיקות האאודיולוגיות מחולקות לשתי קטגוריות:

    - בדיקה התנהגותית - השמעת קולות ובדיקת התגובה לרעש פתאומי\מתחלף.
    - בדיקה פזיולוגית - בודקת את התגובה של איבר מסוים במערכת השמע.
 

רוב הילדים ייבדקו בבדיקה המשלבת את שתי הקטגוריות. בישראל נערכות בדיקות באופן שיטתי בגילאים שונים לכל התינוקות והילדים.
    
צריך לזכור שבדיקות סינון רבות ומהימנות ככל שיהיו' הינן רק מקור אחד בגילוי ילד הלוקה בשמיעתו. אין להתעלם מתחושות ההורים. הורה החושש שילדו אינו שומע טוב יש להפנותו לבדיקת מומחה.
    
    
הבדיקות הבאות נערכות בבית החולים טרם שחרור התינוק
    
    1. בדיקה התנהגותית - נקראת בדיקת BOA, בדיקה פשוטה למדי על ידי השמעת קולות ובדיקת התגובה לרעש פתאומי. התינוק מגיב בבהלה, בכי, מצמוץ בעיניו ופריסת ידיו והנפת רגליו באוויר.
    
    2. בדיקה פיזיקלית- בודקת את התגובה של איבר מסוים במערכת השמע. בדיקת סינון שמיעה AOE - בדיקה שעובר התינוק טרם שיחרורו מבית החולים. בדיקה זאת מבוססת על קליטת הדים המוחזרים על ידי האוזן הפנימית, נקראים הדים קוכליאריים על שם עצם הקוכליאה היושבת שם cochlea (עצם השבלול) ביצוע הבדיקה נערך על ידי רישום קולות - פלט אקוסטי (OAE -oto acoustic emissions)המופקים באוזן הפנימית על ידי תאי השערה שניתן לקלוט אותם על ידי מקרופונים רגישים. קולות אלו מתקבלים באופן ספונטני או בתגובה על השמעת קול. קליטה ועיבוד של קולות אלו היא הדרך  האובייקטיבית והפשוטה ביותר לדעת שהאוזן עובדת ולכן משמשת למבחן סקר שמיעה בילודים.    
     
    

בדיקות שמיעה במכון שמיעה
    
התינוק / הילד יופנה ע"י רופא למכון שמיעה במידה ויש חשש ללקוי שמיעה.
    
בדיקה פיזיקלית - בדיקת ברה - BERA , מצמידים אלקטרודות לראש התינוק, ובודקים את התגובות המתקבלות לגירוי שמיעתי. טכניקה זו מספקת מידע על פעילות אלקטרונית המופקת בתגובה להשמעת צליל. בדיקה זו בודקת שמיעה ברמה של מעבר הצלילים מגזע המוח לאורך העצב השמיעתי. בדיקה זו הנה בדיקת שמיעה במצב של שינה. הבדיקה מבוצעת בדרך כלל לתינוקות עם חשד לליקוי שמיעתי כתוצאה מפגות, מצוקה בלידה, מומים מולדים ותורשה. הבדיקה נערכת בדרך כלל בחודשים הראשונים להולדת התינוק.     
 

EcoG - בדיקה המאתרת אותות אלקטרוניים קטנים המופקים בכוכלאה בתגובה להשמעת צליל.
    

בדיקה התנהגותיתמעל גיל 3 שנים משתמשים בבדיקה בה הילד מקשיב לצלילים דרך אוזניה     ומלמדים אותו להגיב בכל פעם שהוא שומע צליל.
    
בדיקת אאודיוגרםבדיקת אאודיוגרם הינה בדיקה המראה תרשים \ תמונה של השמיעה. תוצאות בדיקת השמיעה נרשמות על אאודיוגרם, טופס עם קווים אנכיים ומאוזנים שעליהם נקודות ציון במקומות שונים. כל נקודה מייצגת צליל שונה, בין צליל עמוק לצליל דק ובעוצמה חלשה עד חזקה. הצליל הנמוך ביותר שהאוזן מסוגלת לשמוע נרשם על טופס האודיוגרם, צליל זה נקרא ה"סף" שלך. (Threshold) הרישומים מייצגים כל אוזן לחוד, ונותנים מידע לגבי יכולת השמיעה של האדם הנבדק.
    
    
הקולות שאנו שומעים וסימונם על גבי טופס בדיקת שמיעה:
    
הקולות שאנו שומעים מאופינים בשני מימדים שונים. תדירות - FREQUENCY, ועוצמה - INTENSIFY. ניתן להציג את תחום השמע באמצעות גרף דו מימדי הקרוי אאודיוגרם.
    
    בדיקת שמיעה
    
הקווים האנכיים באאודיוגרם מייצגים צליל או תדירות. ה HZ 125 מייצג צליל מאד נמוך ועמוק וכל קו אנכי נוסף לכיוון צד ימין מייצג צליל גבוה ודק יותר כפי שהצלילים בפסנתר משמאל לימין נעשים גבוהים יותר. הצלילים החשובים ביותר לדיבור ושמיעה נעים בין 500 ל 3000.
    
    בדיקת שמיעה
    
    
הקווים האופקיים מייצגים קול רם או עוצמה\חוזק. קו ה - 0 דציבל dB למעלה מייצג קולות בעוצמה חלשה במיוחד. כל קו אופקי מתחתיו מייצג קולות בעוצמה חזקה יותר. מעבר מלמעלה למטה דומה להגברת הווליום במערכת הסטריאו.
    
 בדיקת שמיעה   
    
לכן כל נקודה על האאודיוגרם מייצגת צליל שונה. נקודה A מייצגת צליל עמוק ועבה (כמו בס) בעוצמה חלשה, ונקודה B מייצגת צליל גבוה ודק (כמו סופרן)  בעוצמה חלשה . נקודה C מייצגת צליל בינוני (כמו טנור) אך בעוצמה חזקה.
    
    בדיקת שמיעה
    
הקול בעוצמה הנמוכה ביותר שאדם מסוגל לשמוע נקרא "סף". סף של בין 0 - dB 25 נחשב לנורמלי במבוגרים. בתרשים זה ניתן לראות רמות שונות של ירידה בשמיעה. הקוים האופקיים מייצגים ספים שונים. כאשר הכוונה היא שאדם שהסף שלו הוא בתחום מסויים, אזי הוא שומע קולות רק בעוצמה     החזקה מהסף ומעלה עד dB 110. ולא בעוצמות מתחת לקו שלו. לדוגמא: 
    
    NORMAL HEARING LOSS - אדם שהסף שלו הוא ביו מינוס עשר ל dB , 25כלומר הוא שומע צלילים בעוצמה של בין הסף שלו ומעלה עד dB 110.
   
    MODERATE HEARING LOSS - אדם שהסף שלו הוא בין dB 40 ל dB , 70כלומר הוא שומע צלילים בעוצמה של בין הסף שלו ומעלה עד dB 110.
    בדיקת שמיעה

    
בתרשים זה הקו בכחול מייצג את סף השמיעה של אוזן שמאל והקו האדום את סף השמיעה של אוזן ימין. באוזן שמאל רואים שמיעה תקינה בהשמעת צליל בתדירות נמוכה, והדרדרות הולכת וגוברת ביכולת השמיעה של צלילים בתדירות גבוהה  (מהגרף עולה שבצלילים בתדירות גבוהה יש צורך להגביר יותר ויותר את עוצמת הצלילים כדי שהאיש ישמע אותם).

בקו האדום - אוזן ימין רואים שלאיש יש בעית שמיעה בינונית בצלילים בתחום שבין dB 500-2000, ובעית שמיעה קשה בצלילים בתחומים האחרים.
    
  בדיקת שמיעה  
     

בתמונה זאת איזור צורת הבננה הצהובה מייצג את כל הצלילים שיוצר אדם בעת שהוא מדבר ברמה נורמלית בעת קיום שיחה. התמונות האחרות (טלפון, מטוס, וכו') מייצגות צלילים אחרים ברמות שונות הקיימים בטבע שאדם יכול לשמוע.
    
    בדיקת שמיעה
    

בתרשים זה ניבדקה יכולת שמיעת הדיבור. ניתן לראות בקו הכחול את אוזן שמאל של אותו נבדק, שמסוגל לשמוע צלילים נמוכים וברמה בינונית אך אינו מסוגל לשמוע את הצלילים הגבוהים שהם F, S, TH. אוזן ימין המסומנת בקו אדום אינה מסוגלת לשמוע כלל צלילים של קול דיבור רגיל.


יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן

 

נגמרו לכם החיתולים? בואו לבקר בחנות שלנו! לחצו כאן