מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


עזרה ראשונה > עזרה ראשונה לתינוק ולילד

גל חום: איך מתמודדים עם הימים החמים של הקיץ?

מאת: אבי יבלונסקי | פורסם: 25/11/2018
גל חום: איך מתמודדים עם הימים החמים של הקיץ?

כל מה שחשוב לדעת על התופעה האקלימית והשפעותיה הבריאותיות. הנחיות לטיפול נכון בקטנים וגם בגדולים

בתקופת הקיץ ולעיתים גם בעונות המעבר, קיימת סכנה מוגברת לציבור בעקבות עליה בעומס החום (שילוב של טמפרטורה גבוהה ולחות) הסכנה קיימת במיוחד באירועים של גל חום (מספר ימים ברצף של עומס חום ניכר). גל חום מוגדר במרבית האזורים בעולם כטמפרטורה סביבתית גבוהה מ-32.2° C  למשך שלושה ימים רצופים או יותר. עומס חום כבד ישרור כבר בטמפרטורה של ° C  30 אם הלחות היחסית היא מעל ל-70% ובטמפרטורות גבוהות יותר גם כשהלחות נמוכה יותר.

השפעת החום על גוף האדם

במצב הרגיל, כשטמפרטורת הסביבה עולה, הגוף מקרר את עצמו באמצעות נידוף ההזעה, ובכך נמנעת העלייה בטמפרטורת הגוף. אולם במזג אויר חם וכשהלחות גבוהה – נפגעת יעילות מנגנון ההזעה והגוף לא יכול להתקרר. במצב זה עלולה להתפתח "מכת חום" המאופיינת בעליה מהירה של טמפרטורת הגוף מעל 40°, בפגיעה במערכת העצבים המרכזית ובמערכות חיוניות אחרות בגוף (בפרט כבד וכליות) ובשיעורי תמותה גבוהים.

הסיכון ל "מכת חום" עולה בגיל המבוגר, בפרט בחולים במחלות לב וכלי דם, בחולים במחלות כרוניות אחרות, במטופלים בתרופות מסוימות, באנשים עם מוגבלויות ובעת מחלה חריפה או התייבשות. לכן, יש חשיבות רבה לנקוט בכל האמצעים שיפורטו להלן, כדי למנוע את הסכנות הבריאותיות העלולות להיגרם עקב חשיפה למזג אוויר חם.

דרכי מניעה של פגיעות חום

ההגנה הטובה ביותר כנגד נזקי החום – היא מניעה.

יש לעקוב אחר תחזיות מזג האוויר ולהיערך בהתאם.באזור השפלה ורצועת החוף יש לשים לב לא רק לטמפרטורה אלא גם לעומס החום – מדד המשלב חום ולחות. 

בעת גל חום ועומס חום - הצעדים שיש לנקוט הינם שהייה בסביבה קרירה (רצוי ממוזגת).

הימנעות מיציאה החוצה וממאמץ בשעות החום, עידוד שתייה נאותה וזהירות-יתר במצבי סיכון, כמפורט להלן:

 
שהייה בסביבה קרירה: 

בשעות השיא של החום יש להמליץ לשהות במקום קריר, ורצוי שיהיה ממוזג:

הדרך הטובה ביותר לקירור הדירה הינה באמצעות מזגן. אין צורך להפעיל את המזגן בכל שעות היממה – ניתן להפעילו רק בשעות החמות.

אם אין בבית מיזוג אויר - מומלץ לשהות מספר שעות במקום ציבורי ממוזג, כגון מרכז 
קניות, וכך לצמצם את משך השהיה בחום.

מאווררים יכולים להקל על תחושת החום, אך יש להדגיש כי בטמפרטורת סביבה מעל35°  אם אין ביכולתם לקרר את הגוף או להגן מפני פגיעה בריאותית.

יש להמליץ להגיף תריסים או וילונות בשעות החום, כדי לצמצם את חדירת קרינת השמש, תריסים מוגפים יכולים להוריד את חדירת החום לדירה בכ 80% עם זאת, יש להשאיר את הדירה מאווררת. בשעות הערב והלילה לפתוח את התריסים והחלונות כדי
לצנן את הדירה.

מקלחת או אמבטיה במים קרירים עוזרים בקירור הגוף.

יש להקפיד ללבוש בגדים בהירים, קלים ונוחים.

 
הימנעות מיציאה החוצה וממאמץ בשעות החום: יש להימנע משהיה בחוץ בשעות החמות ולהימנע ממאמץ ככל האפשר. יש להגביל את הפעילות מחוץ לבית לשעות הבוקר המוקדמות או לשעות הערב.

אם יש הכרח בביצוע פעילות מאומצת בשעות החום - יש להקפיד לשתות במהלך 
הפעילות 2-4 כוסות מים בשעה, בנוסף לכמות השתייה המומלצת.

אם יש הכרח לצאת החוצה בשעות החום: טרם היציאה - יש להקפיד ללבוש בגדים בהירים, קלים ונוחים, לחבוש כובע רחב שוליים, להרכיב משקפי שמש, ולמרוח קרם הגנה כנגד השמש.

להשתדל לנוח לעתים קרובות במקום מוצל.

לצמצם למינימום את השהיה ו/או המאמץ בחום.

 
שתייה נאותה

יש להרבות בשתיית מים או שתייה קלה אחרת.

 10 כוסות שתייה ליום – גם ללא תחושת צמא!

רצוי למעט במשקאות ממותקים ו/או מוגזים, ולהימנע ממשקאות המכילים קפאין או  אלכוהול.

אזהרה: אם הרופא הגביל את כמות השתייה המותרת, מסיבות בריאותיות (כגון אי-ספיקת לב או אי ספיקה כלייתית קשה) על הרופא לקבוע עד כמה ניתן להגביר את השתייה בעת עומס חום, כדי לאזן את איבוד המים מבלי לגרום לנזקים לבריאות.

באשר לאכילה - יש להקפיד על ארוחות קלות ומאוזנות.

 
זהירות-יתר במצבי סיכון:

במצבים הבאים, של תחלואה כרונית וטיפול תרופתי - יש לייעץ למטופלים מבעוד מועד כיצד לנהוג במקרה של גל חום:

מטופלים הסובלים מתחלואה כרונית - בפרט מחלות לב וכלי דם, מחלת ריאות, סוכרת, מחלת כליות, מחלת פרקינסון, מחלות פסיכיאטריות, ירידה קוגניטיבית – וכן בעת מחלה חריפה או התייבשות.

מטופלים בתרופות שסכנתן מוגברת בעת גל חום:תרופות משתנות (דיורטיקה) תרופות שעלולות לפגוע בתפקוד כלייתי כגון NSAID תרופות הפוגעות ביכולת ויסות החום בגוף במנגנון - (thermoregulation), מרכזי ו/או ע"י עיכוב הזעה, לרבות תרופות אנטיכולינרגיות: מדובר בתרופות כגון נוירולפטיות, נוגדי דכאון טריציקלים, למחלת פרקינסון, לכיס שתן רגיז, אנטיהיסטמינים, אטרופין ועוד.

כמו כן תרופות הפוגעות ברמת העירנות  כגון תרופות להרגעה, לשינה, ותרופות פסיכיאטריות, תרופות שרמתן בדם מושפעת במצב התייבשות כגון דיגוכסין, ליתיום, נוגדי אפילפסיה.

 
כיצד ניתן לזהות פגיעה מחום – ומה הטיפול?

הפגיעות הקשורות בעומס חום ממושך הן בדרגות שונות של חומרה, כאשר הפגיעות החמורות הן מכת חום, תשישות חום והתייבשות (בסדר חומרה יורד):

(heat stroke) מכת חום: זו הפגיעה הבריאותית החמורה ביותר מעומס חום ועלולה להסתיים במוות. מכת חום מתרחשת כאשר לא ניתן לווסת את טמפרטורת הגוף לרמה תקינה בסביבה החמה: מנגנון ההזעה אינו יעיל, וטמפרטורת הגוף עולה במהירות, לעתים מעל41° C -  במצב זה עלולה להיפגע מערכת העצבים פגיעה המתבטאת בערפול הכרה, בלבול ו/או התכווצויות, וכן יפגעו מערכות חיוניות אחרות בגוף (בעקר כבד, כליה ומערכת הקרישה) מכת חום עלולה לגרום למוות או נכות תמידית, אם לא יינתן טיפול מיידי.

סימנים וסימפטומים המבשרים מכת חום כוללים: טמפרטורת גוף גבוהה מ-39.5° , עור אדום סמוק), חם (יכול להיות יבש דופק מהיר, כאב ראש הולם, סחרחורת, בחילה, בלבול, ירידה במצב ההכרה.

הטיפול בחשד למכת חום

יש להעביר את הנפגע במהירות לבית החולים.

עד להגעת העזרה, יש למקם את הנפגע באזור קריר/מוצל ולקרר אותו באופן פעיל באמצעות הרטבה במים קרירים והשבת רוח.

אזהרה: במידה והנפגע מעורפל הכרה - אסור לתת לו לשתות! במקרה זה מתן נוזלים הוא דרך הוריד בלבד, ע"י הצוות הרפואי. יש להדגיש כי מתן נוזלים בלבד אינו טיפול מספיק במכת חום.

(heat exhaustion) תשישות חום

זה מצב מתון יותר של פגיעה מחום, ועלול להתפתח לאחר חשיפה לחום במשך מספר ימים בהעדר שתייה מספקת. הסכנה גבוהה במיוחד בגיל המבוגר, באלה המטופלים בתרופות משתנות (דיורטיקה) ובאנשים שעשו מאמץ גופני בסביבה חמה.

סימנים וסימפטומים לתשישות חום כוללים: הזעה מרובה, חיוורון, כאבי שרירים, עייפות, חולשה, סחרחורת, כאבי ראש, בחילה או הקאות ונטייה להתעלפות. העור עשוי להיות קר ולח או חם, הדופק מהיר וחלש, הנשימות מהירות ושטחיות. טמפרטורת הגוף לרוב גבוהה מהתקין.

הטיפול בחשד לתשישות חום – בדומה למכת חום.

ללא טיפול המצב עלול להידרדר למכת חום.

(dehydration)  התייבשות
התייבשות היא תופעה שכיחה יותר בגיל המבוגר, שכן תחושת הצמא יורדת והקשישים נוטים לא לשתות כראוי.

סימנים וסימפטומים להתייבשות כוללים: יובש בריריות, עור צפוד ויבש, עצירת שתן, מיעוט שתן,עייפות וחולשה, כאב ראש, סחרחורת, בחילה או הקאה, בלבול – ובמקרים קיצוניים של התייבשות גם ערפול הכרה.

הדופק מהיר, יש ירידת לחץ דם, טמפרטורת הגוף לרוב תקינה.

התייבשות מהווה גורם רקע להתפתחות מכת חום.

הטיפול ב"התייבשות":

להעביר את הנפגע לאזור קריר או ממוזג.

לתת שתייה בלגימות קטנות - מים או שתייה קלה אחרת, ובמידת הצורך - לתת נוזלים דרך הוריד.

לעקוב אחר המצב. אם יש החמרה, כגון הקאה, ירידה בערנות או בלבול - יש להפנות מיידית לבית חולים.

 
לסיכום:
התופעות השליליות והמסוכנות של גלי חום ועומס חום ניתנות למניעה ולטיפול.
תוצאות ההתערבות תלויות בהרבה ביוזמה ובערנות של המטיילים ובני המשפחה.

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן