מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

תינוקות > הנקה

אמא עצבנית: די לכפיית ההנקה!

מאת: אמא עצבנית | פורסם: 11/10/2010
אמא עצבנית: די לכפיית ההנקה!

מי בדיוק נתן לאחיות בתי החולים ותחנות טיפת החלב בישראל את הרישיון להכריח אמהות להניק את ילדיהן, לכעוס עליהן, לנזוף, ולתת להן את התחושה שאם הן לא מניקות - הן פשוט לא ראויות?

מדינת ישראל היא מדינה מעודדת: היא מעודדת ילודה, מעודדת עבודה, מעודדת שוויון זכויות נשים במקום העבודה וכן, היא גם מעודדת הנקה. מה זה מעודדת? היא ממש מצפה שכל אם טרייה תהפוך את עצמה למחלבה קטנה.

 
לאחר שילדתי נתקלתי בתופעה מרגיזה, יותר נכון מבישה ומשפילה, כאשר מצאתי את עצמי מותקפת על ידי אחיות מבית החולים ומטיפת החלב שממש הציבו בפני עובדה – "את מניקה ויהי מה!".

בקרוב: בתי החולים יעודדו הנקה ויגבילו את השימוש בתחליפי החלב

 
שלא תבינו לא נכון, אני חושבת שהנקה היא דבר נפלא ובטרם הפכתי לאם דמיינתי את אותם רגעים קסומים בהם אבלה עם בתי הקטנה שעות מלאות בקרבה אינטימית מדהימה, כאשר שתינו מתנדנדות על כסא נדנדה בעודי מניקה. אך מה לעשות שרצונות לחוד ומציאות לחוד, לאחר הלידה גיליתי שלמרות שהטבע בירך אותי בחזה מרשים, שללא ספק היה מקנה לי ליהוק מובטח לצד מושון ואיגור בסרט המתיחות הבא של יהודה ברקן, חלב מה לעשות, ככל הנראה לא ממש יצא משם. מסתבר שהאריזה לא אומרת כלום ושהגודל באמת לא קובע, כי לא משנה כמה שאבתי, הנקתי, רציתי וניסיתי, לא הצלחתי לספק לבתי הקטנה את כמות החלב הרצויה בכדי להזין אותה.
 
לאחר חודש ימים של בכי ותחושת החמצה קיבלתי החלטה: אני לא מתכוונת להתאבד על ההנקה, אמרתי לעצמי שלא בוכים על חלב שלא נשאב ושאני עוברת בלב שלם לארוחות המורכבות מתחליף חלב. מאותו הרגע, בעודי מתמודדת עם היותי אם חדשה ועייפה, מצאתי את עצמי נלחמת באחיות שזעמו על החלטתי והיו נחושות לגרום לי להניק, בכל מחיר, גם אם זה במחיר הבריאות הנפשית. הן כולן נזפו בי, גערו בי, בחוצפה והעזה שקשה לתאר, נתנו לי להרגיש שאני מפקירה את ילדתי, מזניחה אותה ושאם לא אצליח להניק אותה אני כישלון כאשה, כישלון כאם כישלון כאדם.
 
כך מצאתי את עצמי זוללת כדורי חילבה עד אובדן חושים, כשהריח שליווה אותי בשל כך לא היה מבייש מסעדה תימנית עם מטבח שוקק חיים. שתיתי בירה שחורה מסביב לשעון והבטן שלי תפחה והתנפחה כאילו יש לי עדיין בבטן שלישייה. שתיתי מים בכמויות שלא היו מביישות פיל, קניתי משאבה חשמלית ב-1000 שקלים ולסיום פינקתי את החזה שלי שלוש פעמים ביום מסאז'ים וטיפולים ממריצים. 
 
כעבור חודש נוסף של ניסוי וטעייה, חזרתי אל אחות טיפת החלב שלי ואמרתי במבט מושפל "מצטערת, ניסתי הכל, זה לא הולך, אני מפסיקה", אבל היא בשלה, עקמה מבט, עשתה פרצוף מאוכזב והמשיכה לנסות לשכנע אותי להניק את הילדה אפילו הרבה אחרי שמלאו לה שנה. בכל בדיקה בסניף טיפת החלב היא טרחה להסביר לי שעדיין לא מאוחר, שיש סיכוי ושאולי כדאי לנסות שוב כדור כזה או אחר למען בריאותה של הילדה (ילדה שכבר הלכה, נשנשה סטייקים ואכלה מכל הבא ליד). 
 
לא ברור לי מי במשרד הבריאות הסמיך את אחיות טיפת החלב ובתי החולים להפוך לדמות מחנכת, אחת כזאת שמרשה לעצמה, להטיף, לנזוף ולהחליט עבורנו מה טוב בשבילנו ומה לא. בתי, שינקה רק חודש אחד בחייה, גדלה לילדה מדהימה, יפה ושמחה. כן, כן, למרות העובדה "המזעזעת" שהיא לא ינקה. גם בהאכלה מבקבוק אקט ההאכלה יכול להיות אינטימי ונעים, ובתחליפי החלב הקיימים היו בשוק – הילד מקבל את כל מה שהוא צריך ויכול לגדול בריא ומאושר גם אם לא תשעבדי את גופך לפעולה שהיא אולי חשובה ובריאה, אבל יכולה גם להוציא מהדעת כשהיא לא מצליחה.

רוצים להיות חברים של אמא עצבנית בפייסבוק? לחצו כאן

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן