טיפ לטיפול בתפרחת חיתולים - יש למלא אמבטיה במים פושרים נעימים, לפזר קמח תפוחי אדמה ולתת לילד לשבת קצת בה למשך רבע שעה-עשרים דקות. עושה פלאים.

מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


תינוקות > התפתחות

הילדים עדיין לא הסתגלו לגן? הכתבה הזו עבורכם

מאת: מיכל דין | פורסם: 5/9/2012
הילדים עדיין לא הסתגלו לגן? הכתבה הזו עבורכם

כיצד תזהו שלילד שלכם קשה בגן? מה יכולות להיות הסיבות לכך, כיצד עליכם לפעול ומידע חשוב נוסף שיעזור לכם לעבור את תקופת ההסתגלות הארוכה בשלום

הסתגלות לגן יכולה לקחת תקופה ממושכת. ישנם ילדים המסתגלים החל מהיום הראשון, אחרים מסתגלים באמת רק לאחר שמסתיימת תקופת החגים, ויש כאלה שנדמה שלא מסתגלים כלל. כתבה זו עוסקת בהתמודדות הילד בפן הרגשי-חברתי, המוטורי-פיזי, מעבר מגן פרטי לגן עירוני, מעבר מקבוצת ילדים קטנה לקבוצה גדולה יותר ועוד.
 

לכל הכתבות בנושא גן ילדים ומטפלות - לחצו כאן

 
בתחילה חשוב להזכיר למי ששכח -  כי כל ילד הוא עולם בפני עצמו ומתוך כך הוא גם חווה ומתמודד עם שינויים, מעברים והסתגלויות בצורה שונה מילד אחר. כאשר מגיעה השעה ואנחנו מכניסים את האוצר שלנו למסגרת, לאחר שבחנו את כל האפשרויות ובחרנו את המקום האולטימטיבי לילדנו, מתחילה תקופה קצרה שבה על התינוק/פעוט/ילד להסתגל, לקבל בטחון, להרגיש שייכות ואהבה.
 
בפן הרגשי והחברתי, ההתמודדות של הילד שונה ומשתנה בכל גיל:
 
 
בגילאי 3-6 חודשים 
לרוב הסתגלות התינוק תהיה קצרה וטובה (כיוון שחלק גדול מההסתגלות מונח על כתפי הצוות בתינוקייה), התינוק עדיין לא ממש מודע. למרות שגם פה יש יוצאים מן הכלל.
 
לתינוק בגיל זה אין הרבה עם מה להתמודד, הצרכים שלו מסתכמים במגע, בתנועה, באוכל ובשינה. ברוב המקרים, אנו הורים, לא נצטרך להתמודד עם בכי קורע לב.
 
מגיל 6 חודשים עד שנה וחצי
ההסתגלות תהיה קשה יותר. הילד יותר מבין את המשמעות שאמא או אבא הולכים, הילד חש את הלבד שלו במקום שהוא לא כל כך מוכר. פתאום הוא קולט שהוא כבר לא מרכז העניינים ויש עוד ילדים סביבו, שהילדים שונים ממנו – גדולים/קטנים, תנועתיים פחות או יותר ממנו, שלא עושים את מה שהוא רוצה ורגיל בתדירות שהוא קיבל את זה בבית.
 
לתינוק/פעוט בגיל זה יש כבר עומס רגשי שעוצמתו משתנה מילד לילד. הילד יותר מודע לעצמו במרחב האישי והכללי, מכיר את מקומו בבית, הילד יותר תנועתי ועצמאי.
 
צריך להפריד בין שני מצבים של כניסה למסגרת:
1. מסגרת חדשה - תינוק שזה עתה נפרד מאמו ונכנס למסגרת. מניסיוני האישי, כאמא וכמדריכת תנועה בגני ילדים, אני ראה את זה לא מעט. ההתמודדות וההסתגלות של חלק גדול מילדים אלו לא קלה ומלווה בהרבה אמוציות, בכי ורגישות.
 
2. מסגרת מוכרת - תינוק שהיה בתינוקייה ועבר לקבוצה בוגרת עם ילדים שהוא מכיר, ולעיתים גם עם איש צוות מוכר, ההתמודדות שלו תהיה קלה יותר. 
 
מגיל שנה ומעלה, ההתמודדות של הילדים שונה, מגוונת ותלויה בהרבה מאוד מרכיבים סביבתיים:
1. יש ילדים שבתחילת השנה מאוד קשה להם והם מראים את זה: בבכי מרובה, עצבנות, חוסר תאבון, עצבות, בדיקת גבולות. 
 
2. יש ילדים שהימים הראשונים בגן עוברים עבורם בשקט, והכל נראה נפלא, ואז אחרי מספר ימים "נופל להם האסימון" ומתחילות התגובות הקשות.
 
3. סדר היום של הילדים משתנה: הם לא אוכלים מתי שהם רוצים ורגילים – יש שעות האכלה, לעיתים הם מדלגים על שינה שהיו רגילים אליה מהבית, המיטה/מזרון שונים מהבית וגם פתאום הם ישנים עם עוד ילדים. בגן יש התנהלות יומית קבועה ולרוב הילדים מתרגלים אליה תוך חודש ימים מתחילת השנה.
 
4. ככל שהילדים גדלים, הם לעיתים נחשפים וחווים התנהגות אלימה מצד ילדים אחרים, לא תמיד הם יודעים למי לפנות כדי לקבל ביטחון. בכלל אלימות מכל סוג (צעקה, מכה, דחיפה, נשיכה, משיכה בשערות, לקיחת משחק בכוח) מאוד מערערת את הילד כאשר הוא עד לכך לראשונה, דבר הפוגע בביטחון העצמי שלו. המזון בגן בעיקר בתחילת השנה – לא תמיד מוכר לילד ולא תמיד יש את מה שהם רגילים ואוהבים בבית. נכון שיש לחץ חברתי כשכולם אוכלים אז גם הילדים שמתקשים מתיישבים לאכול, אבל עדיין זו עוד נקודת הסתגלות.
 
5. בגן יש ריכוז, חוגים ועוד פעילויות משותפות – הזמן הוא לא זמן חופשי כמו בבית וככל שהילדים גדלים הדריכות לריכוז הן בתדירות גבוהה יותר. ילד שבה מהבית או ממסגרת קטנה של ילדים יתקשה בתחילת השנה להתרגל לזה.
 
6. גן פרטי עם קבוצת ילדים קטנה עד 12, צוות של לפחות 2-3 מטפלות (תלוי בגיל הילדים) – לילד קל יותר להסתגל, מקבל יותר תשומת לב, יש לו מרחב פיזי גדול יותר, יש יותר גמישות בסדר היום.
 
7. גן פרטי עם קבוצת ילדים בינונית עד 20, לרוב הצוות יהיה בנוי מ- 2-3 מטפלות (ללא קשר לגיל הילדים) – ההסתגלות של הילד קשה יותר, כיוון שאין מספיק כוח אדם פר ילד, סדר היום קצת יותר נוקשה, כיוון שיש צורך להשתלט על כמות גדולה יותר של ילדים.
 
8. גן עירוני – קבוצת הילדים גדולה מאוד בין 30-35 ילדים, בגילאי טרום טרום חובה – עד חובה. 2 אנשי צוות בסך הכל, גננת וסייעת. סדר יום ברור ונוקשה, הרבה ריכוזים, חוגים 2-3 בשבוע. לילד לפחות בהתחלה קצת קשה למצוא את עצמו ואת מקומו במרחב. יש עומס מאוד גדול בגלל כמות הילדים ולא קל ליצור קשרים חברתיים בהתחלה.
 
אם הילד עבר לגן העירוני עם ילדים שהיו איתו בגן הפרטי, המעבר יהיה קל יותר כיוון שהוא מכיר חלק מהילדים והקשרים החברתיים הללו נותנים לו בטחון.
 
איך קשיי ההסתגלות וההתמודדות באים לידי ביטוי אצל הילד:
בכי מרובה בבוקר לפני הגן, בפרידה בגן, ולעיתים גם כשבאים לאסוף את הילד מהגן.
יתר רגישות פיזית ונשפית בגן, שתלווה גם היא בבכי, בכל פניה או נגיעה בילד.
התכנסות וחיפוש פינה שקטה בבית – להתנקות מהאנרגיות של היום.
התנהגות פורצת גבולות – כעס, אלימות, צעקות, עשיית דברים אסורים בבית, חוסר הקשבה, חוצפה ועוד...
תלות פיזית גדולה בהורים בשעות שאחרי הגן ולפני השינה.
קשיי שינה – שיכולים לבוא לידי ביטוי שזמן שהולכים לישון וגם ביקיצות פתאומיות בלילה.
 
מתי קשיי ההסתגלות נגמרים?
לרוב אחרי החגים, כשנכנסים לרצף של פעילות יום יומית. במצב שבו החגים לא יוצאים מיד אחרי החופש הגדול, ההסתגלות תארך כשבוע-שבועיים.
 
מה לעשות בזמן הזה כדי להקל על התינוק/פעוט/ילד?
תשומת לב – לעולם אנחנו לא שבעים מתשומת לב.  הילד עובר כרגע תקופה שמאוד קשה לו והוא צריך להרגיש שייך, אהוב, נדרש. אבל לא סתם תשומת לב אקראית, כי אם תשומת לב יכולה מרוכזת ועוצמתית, כגון: חיבוק ארוך וחזק או מילה טובה ומכוונת, הקשבה לחוויות היום ושיתוף החוויות שלכם. אין צורך להתעלק על הילד כל היום.
 
יש לילדים שזקוקים לפינה השקטה שלהם בבית כשהם חוזרים מהגן ולרוב נראה אותם מתכרבלים באיזו פינה או בוהים בטלוויזיה. כל היום הם היו במרוץ, בהמולה של הרבה ילדים שצהלו, שצחקו, שבכו, ועוד... לא היה להם רגע של שקט. העובדה שהיא יודעת למצוא ולדרוש את השקט שלה מקסימה בעיניי.
 
מפגש יזום אחה"צ עם ילדים מהגן – מחזק את הקשר ואת הביטחון של הילדים.
 
להיכנס לראש של הילד, לעצום עיניים ולנסות לחוות את עצמנו במקומו. ממקום כזה אנחנו נרגיש את התעוקה בחזה וכל אחד מאיתנו ימצא את הדרך המתאימה לעזור לילדו.
 
לדבר עם הילד בזמנים שאתם יחד על הגן, ילדים שכבר מדברים לעזור להם להמליל את רגשותיהם למילים.
 
השתדלו לבוא ולקחת את הילד בתקופת ההסתגלות מהגן, תפנו לזה זמן בעבודה. זה חשוב.
 
מה לא לעשות?
צעקות והשפלות – בגלל פריצת הגבולות, הן לא הפתרון. מה שכן זה בהחלט יכול להוסיף על הקושי הקיים של הילד.
 
התעלמות מהמצב כאילו שהוא יעבור מעצמו! נכון הוא יעבור מעצמו, אך מה עם המשקעים שיישארו בנפשו 
של הילד ויישארו כאלה.
 
הענשה, משחקי ברוגזים ומניפולטיביות מצד ההורים – יחזור אליכם תוך זמן קצר כמו בומרנג.
 
הבטחות לילד (אם תלך אני אתן לך כך וכך) – לא מומלץ ולא חינוכי ומלמד את הילד להיות סחטן ומניפולטיבי בעצמו.
 
אם כבר הבטחתם – תקיימו, ישדר לילד אמון ובטחון בכם.
 
 
 
באהבה ובהצלחה גדולה – מיכל דין
מדריכת ליווי התפתחותי לתינוקות ופעוטות ותנועה לגיל הרך
רפלקסולוגית בכירה.

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן

 

נגמרו לכם החיתולים? בואו לבקר בחנות שלנו! לחצו כאן