סבל מגזים
"בתי בת 9 חודשים, בשבועות האחרונים החלה להתעורר בלילות וקשה מאוד להחזירה לישון במיטה. במקביל בשבוע האחרון החלה התאקלמות במשפחתון. שאלתי היא האם מומלץ לפעול כפי שמצוין בכתבה על מנת להרדימה חזרה, ובכך להוסיף לה קושי וגורם לבכי כרגע כשהיא גם כך חווה טראומה בעצם הכניסה למשפחתון והניתוק ממני?"
אני ממש לא ממליצה לך לאפשר לבתך לבכות כרגע.
כפי שציינת היא כרגע עוברת תקופת הסתגלות במקום חדש, אנשים חדשים, ילדים נוספים שנכנסו למרחב שלה וכמובן הניתוק ממך שברמה הרגשית הוא מאוד חזק.
ההתעוררויות בלילה באות כתוצאה מחוויות היום, מפחדים וחרדות שהילדה נושאת עימה ולא בהכרח קשורות אלייך כהורה, פחדים וחרדות אלו גורמים לעומס רגשי על הנפש ומשפיעים גם על הגוף בכך שהוא יותר נוקשה, דרוך, קפיצי ושינה קלה.
מעבר לכך יש את הגיל בו מתחילה חרדה מזרים וזה בערך הזמן.
ראשית אל דאגה – כל תינוק, פעוט וילד עוברים את משבר ההסתגלות בגיל זה או אחר. כל אחד חווה אותו בעוצמות שונות ומהמקומות האישיים ביותר שלו.
אנא ממך אל תשפטי את עצמך, אל תרגישי רע ואשמה על כך שהכנסת אותו למסגרת. לרובנו אין ברירה.
מה כן לעשות?
כשאת לוקחת את בתך מהמעון בסוף היום – תנסי להקדיש לה כמה שיותר תשומת לב באמצעות תנועה, מגע וקול – דברי איתה. שחקי איתה על המזרון, בג'ימבורי, עסי אותה.
הכוונה היא לא שהיא תהיה כל השעות עד השינה על הידיים.
כשבתך מתעוררת בלילה – גשי אליה, הרימי אותה ללא מילים, רק להרים לערסל או לעטוף את כל גופה במגע שתבחרי והכל בעדינות, ברוגע ובסבלנות.
לאחר היא נרגעת ואולי אף חצי ישנה – תחזירי אותה למיטתה וגם שם תמשיכי להניח עליה ידיים תוך הוספת מעט לחץ למגע שלך. ולאחר מספר דקות שהיא באמת מראה סימני רוגע תשחררי את מגעך לאט לאט.
