"בתי בת חמישה חודשים ובכל פעם שאני משאירה אותה (עם אבא או סבתא לבד) היא צורחת ולא נרגעת עד שאני חוזרת. אציין שאני אמורה לחזור לעבודה לאחר חופשת לידה, וגם התינוקת נמצאת עם אבא וסבתא מיום הולדתה. הייתי מניקה וכעת עברתי לנוטרמיגן. מה ניתן לעשות והאם זה תקין?"
נסי להכין את הקטנה לפני כל יציאה מהבית. דברי איתה כשם שהיית מדברת עם ילד גדול. הסבירי לה שאת הולכת ושתחזרי. הסבירי שמי שנשאר איתה זה אדם שאת סומכת עליו (וכדאי שתראי לה שאת אכן בוטחת).
השארי רגועה ואל תלחצי מהמצב. אם את תשדרי לה רוגע, היא תירגע. אם תשדרי לחץ, היא לא תפסיק לבכות. כמו כן, אל תתקשרי כל 5 דקות הביתה ותבררי אם האדם השומר מתפקד כראוי. ברגע שאת תתני אמון מלא, היא תבין שזה המצב ואין טעם בבכי.
אם היא אוכלת היטב את הנוטרמיגן, כנראה שאין קשר בין השניים.
קחי נשימה עמוקה ובהצלחה!